מדובר בתופעה רחבת היקף גם בפעילויות הקיימות וגם בקונספטים חדשים, אשר הולכים ותופסים, הרבה מעבר לנדל"ן ואו לרשתות חדשות. מדובר בתפיסה חדשה ובמודעות חדשה של הצרכן - SHARE OF MIND.
התופעה בה מדובר היא שקמעונאים רבים מתחילים להציע את מרכולתם במחירים של חמישה, עשרה ועשרים שקלים לצרכן.
מדובר בהקצאת משאבים רבים לנושא, הכוללים מיתוג, פרסום ומעבר לכל - רכש ייעודי של מוצרים אשר "נכנסים למסגרת המחיר" וכמובן מתאימים לקונספט הקנייה הזריזה והאימפולסיבית.
בתקופה האחרונה קמו מספר רשתות והחלו לאמץ את השיטה של מכירת מוצרים בחמישה שקלים לצרכן, או בעשרה ובעשרים שקלים, מתוך ידיעה שסף ההחלטה לרכישת המוצרים אינו גבוה, בדרך כלל לא נחוצה התייעצות משפחתית לגבי "האישור לבצע רכש" של מוצר בערך של עשרה שקלים.
ניתן לראות קונספט זה בחנויות כמו מקס סטוק, סופר סטוק, הסטוק ולאחרונה גם ברשת סיטי שופ למוצרי עשה זאת בעצמך.
הלקוחות מגיבים באהדה ציבור הלקוחות מגיב באהדה רמה להצעת הערך, במיוחד אם המוצר גם מתאים לעונה. הלקוחות אוהבים את "השקלים השלמים" ולא כל מיני התחכמויות כמו 13.49 שקל או 17.79 שקל - מחירים אשר "היו צריכים להיות" 10 שקלים או 15 שקלים בהתאמה, במקרה הטוב.
קונספט זה מתחיל לשנות גם את כללי המשחק בתחום הרכש, אשר מגדיר לקניינים ולספקים באופן ברור מה העלות הנדרשת לכל קבוצת מוצרים ואגורה לא למעלה מזה.
"הרשתות החדשות" מתחילות להבין שהציבור מחפש יותר ויותר מוצרים עם ערך נמוך והצעת ערך טובה. הציבור מפנים בדרכו את המחאה החברתית "ומכניס לסל הקנייה" יותר ויותר מוצרים אלה.
ישנם קמעונאים אשר תפסו טרמפ על טרנד זה והחלו להציע מבחר רחב של מוצרים בערך של עשרה שקלים, אולם נוכחו לדעת מהר מאוד, שהציבור לא פראייר ויודע לזהות היכן הרשת שמה סתם את מדבקת המחיר ולא עשתה "מאמץ ללכת לקראת הצרכן" והיכן היא התאמצה והלכה לקראתו.
המחאה החברתית פינתה את מקומה מהכיכרות ומהאוהלים ועברה "למגרשים אחרים". היא חיה ופועמת בעוצמות חזקות ברשתות השיווק ובשווקים מדי יום וכל היום.