הם קופצים על כל מציאה כזו. כשהם שומעים שקרה איזה אסון באיזו משפחה הם, עושים סעודה גדולה; זה מבטיח להם עוד מאות אלפי ואולי מיליוני שקלים לכיסם. הם מיד מוכנים עם מודעות, שרב פלוני או אלמוני יתפלל ויכיר לך טובה אם תתן 1,000 שקל ועולם-גולם ממהר ושולח כסף. הנה יש לכם עוד מודעה כזו. הם שמעו על האסון במשפחת אייזנבך וזה הפך להיות יום חגיגה בשבילם: לקחו איזה שם, ובמקרה זה את הרב שכטר, שמבטיח כי הוא יכיר טובה ויתפלל עליך אם תתן 1,000 שקל. לא פחות; אם תתן 500, אתה לא שווה בשבילו. הוא מבטיח להתפלל על כל מה שיצטרך ברוחניות וגשמיות; הוא לא מבטיח שיהיה לך מה שאתה צריך אלא שהוא יתפלל. גם אתה יכול להתפלל ותעשה הרבה יותר טוב אם תתן את הצדקה היכן שהכסף הולך לצדקה ולא היכן ש-95% נשאר בכיסם של כמה מקורבים ולא אוסיף. עדיף לדבר אמת, לכתוב: קרה אסון במשפחה וצריכים כסף, תשלחו ונעביר את כל הכסף עד הפרוטה האחרונה לאותה משפחה. לא להבטיח תפילות שאין להן כל ערך מפני שאין בהם טיפ-טיפת אמת. מדובר במשחק לשם משחק, לשם הוצאת כסף מן הציבור, זו לא תפילה אמיתית. הקופות מן הסוג הזה הפכו להיות ברברים וגזלנים שעוסקים בהונאת הציבור, ואין זה פלא מדוע באות כל כך הרבה צרות על כלל ישראל. הגיע הזמן להוקיע את כולם מן הקצה אל הקצה ולשוב למקור, לאותם שעשו למען העניין ולא למען הכיס.