מאז ומעולם היה האדם יצור חברתי הנזקק לחברה. מושפע ממנה ועושה הרבה כדי להשתלב בה. וכדי להשתלב, מתאים עצמו לסביבתו החברתית. ואם היא טובה – הרי שהוא ייטיב דרכו. אם רעה חלילה..קשה לעמוד בפיתוי. קשה לעמוד בלחץ חברתי.
וכמעט תמיד ידבק רבב כלשהו באדם הנמצא בחברת רשעים. אבל זה לא קרה לנח. נח "איש צדיק תמים היה בדורותיו". בדור של חמס ושחיתות.
הרבה התעסקו חז"ל במילה "בדורותיו" מה משמעותה ולמה נאמרה כאן? - רש"י מביא שתי אפשרויות ל"בדורותיו": "יש מרבותינו דורשים אותו לשבח, כל שכן שאילו היה בדור של צדיקים היה צדיק יותר. ויש שדורשים אותו לגנאי: לגביי דורו היה צדיק ואילו היה בדורו של אברהם לא היה נחשב לכלום".
אבל העובדה המעניינת והחשובה שיש לתת עליה את הדעת וללמוד ממנה היא, שבדור הנורא בו גדל נוח, הוא הצליח לשמור על מידות טובות, להידבק בה' ולהיות צדיק תמים. ונראה שזה ייחודו וזכותו המיוחדת. ועל כן נבחר להתחיל שושלת חדשה של גזע האדם!
לאחר הפרשה של בריאת עולם מופלא ומושלם מתוך התוהו ובוהו, לאחר הדרמות הגדולות של חטא חוה ואדם באכלם מפרי עץ הדעת, לאחר קללת השלישייה – אדם, חוה והנחש, לאחר הרצח אח הנורא של הבל ע"י קין, לאחר שמלאה
הארץ חמס. הביט ה' במעשה ידיו וניחם על הבריאה הזאת: "רבה רעת האדם בארץ וכל יצר מחשבות ליבו רע כל היום" (בראשית ו, ה).כמה נורא!
ואז מגיעה ההחלטה למחות הכל ע"י מבול. ובתוך כל זה היה נוח. ובו מסתיימת פרשת בראשית: "ונח מצא חן בעיני ה'"(בראשית ו, ח)
ובנח גם מתחילה פרשת נח: "אלה תולדות נח נח איש צדיק תמים היה בדורותיו" (בראשית ו, ט). כמה מפתיע ומרענן לגלות בתוך השחיתות והרוע. בתוך כל התוהו ובוהו האנושי, איש אחד צדיק ותמים.
נח ממלא את התפקיד שיעד לו אביו איש ששמו ניתן לו כנראה מכוח הנבואה של אביו, למך, כנאמר בפרשה הקודמת, פרשת בראשית: "ויקרא את שמו נח לאמור זה ינחמנו ממעשנו ומעצבון ידנו מן האדמה אשר אררה ה'" (בראשית ה, כט).
ואכן נח ממלא את התפקיד שיעד לו אביו. ה' אוהבו ורוצה לשמרו בתוך המבול שהוא מתעתד להביא על הארץ "ויאמר אלוקים לנח: קץ כל בשר בא לפני כי מלאה הארץ חמס מפניהם והנני משחיתם את הארץ" (בראשית ו, יג).
ה' מביט בבבני האדם, במעשי ידיו, בתכונות המופלאות שהעניק להם. בכושר הבחירה להיות טובים או רעים. והנה בחרו כמעט כולם, מלבד נח, בדרך הרעה. הארץ מלאה גזל, חמס - והשחיתות פשתה בכל מקום. ואין תיקון לכל זה – אלא השחתתם. כיליונם. כדי להתחיל מחדש.
נח מצווה לבנות תיבה גדולה ולהכניס אליה דוגמיות מכל הבריאה כדי להמשיך אותה לאחר שימחו כל הרעים, החמסנים והמשחיתים.
ודמותו של נח מעניינת. איננו יודעים עליו כמעט דבר. במה היה צדיק?, במה זה התבטא?.
יחיד בדורו מן התורה אנו לומדים רק כי "את האלוקים התהלך נוח" (בראשית ו, ט). בדור מלא שחיתות היה איש אחד שהיה תמים – ושמר על עצמו בגלל קרבתו אל האלוקים, בגלל אמונתו התמימה. אין ספק שצדיקותו של נוח מהווה דוגמה כנר מאיר לחינוך. "את האלוקים התהלך נח" ונראה שזה מה ששמר עליו מול השחיתות שמסביב. ההיצמדות לקב"ה בלא להתייחס לדעת האחרים. וכך נשאר הוא יחיד בדורו.
וכאן כדאי לבדוק את נושא ההיבדלות מן הציבור. את התנהגות האדם בהשפעה שלילית שסביבו. את התגברותו על השפעות שליליות והישארו אחר ושונה מן הכלל. ההיצמדות לאמונה תמימה.
ולאורך התורה והכתובים לומדים אנו על מעלת התמימים. אמר דוד המלך: "אשרי תמימי דרך כי המה ירשו ארץ" (תהילים קי"ט, א).
ועוד נאמר בספר דברים: "תמים תהיה עם ה' אלוקיך" (דברים יח, יג) וכן אמר ה' לאברהם "התהלך לפני היה תמים" שנראה שמידת התמימות אהובה על הקב"ה, שזוהי מידה במדרגה גבוהה מאוד שכן, בתמימות יש התבטלות גמורה בפני הקב"ה. אדם יכול להגיע למדרגה זו רק ע"י אמונה שלימה בקב"ה. וזו הייתה מדרגתו של נח.
וסגולה מיוחדת לשאת חן בעיני מי שיוצאים לפגשו, או למי שעומד לפני משפט כדי למצוא חן בעיני השופט (על-פי
הרב מרדכי אליהו זצ"ל): לומר 10 פעמים "ונח מצא חן בעיני ה'" כן נמצא חן ושכל טוב בעיני אלוקים ואדם.
