טוב שהמלחמה הסתיימה. טוב שההנהגה לא נשמעה לנהמת הציבור. זהו תפקידה של מנהיגות, להוביל אל היעדים הנראים לה כאופטימליים. שום מבצע קרקעי לא היה מביא למיטוט חמאס. אלה סיפורי בדים פרי דמיונם של פוליטיקאים המבקשים להלעיט ולשלהב את הרוחות. כשזורעים רוח, קוצרים סופה. כל "ענן", גם אם הוא "עמוד ענן", יתווסף אל עוד עננים שזורעים אותם פוליטיקאים המבקשים את טובתם בלבד, ואז מתחילה הסופה.
מוטב שראש הממשלה ושרים מסוימים בממשלתו יבדקו איך בדיוק התקבעה הדעה שניתן, באחת, להעיף את חמאס, למוטט את שלטון אבו מאזן, לחסל לחלוטין את הטרור, לבטא בוז כלפי ארה"ב וזלזול מוחלט כלפי גורמים בינלאומיים אחרים.
כולנו טעמנו את טעם המלחמה
הציבור איננו נושא בשום אחריות. הציבור הסובל שנים רבות, מחפש תשובות למצבו הנורא. כמי שחי כמעט ארבעה עשורים תחת קטיושות מלבנון, גידל את ילדיו במקלטים ובממ"ד, ראה את שכניו ומכריו סובלים סבל איום, טעם את טעם השהייה בתוך בית תוך המתנה מתוחה לקראת עוד מטח, אני יכול לומר שזהו מצב לא נורמלי. מכאן ועד לטעת תקוות שווא, לזרות מלח על הפצעים כדי לזכות בעוד מנדט או שניים, הדרך ארוכה.
נכון, לא רק אני ומשפחתי אלא כל אזרחי ישראל, בכל אזור ואזור, כל אחד בעתו, כל אחד בתורו, הרגיש על בשרו את הטעם המר של מלחמה נגד אויבים חסרי לב. גם אלה שבתל אביב, כן כן, גם הם הרגישו מהי מלחמה, מה הם פיגועים נוראים וכדומה. לכן, מוטב שכל הציניקנים יפסיקו לברבר, במיוחד הפוליטיקאים. האחרונים, בונים על הזיכרון הקצר של הציבור, על ההשלמה המגיעה לאחר תקופה קשה, ועוד כהנה תופעות שפסיכולוגים חברתיים ודאי יכולים להסביר טוב יותר.
"למוטט את שלטון החמאס בעזה"
הנה לכם מקבץ ציטוטים משנת 2009, בתקופת ממשלת אולמרט, של מישהו שוודאי הקוראים מכירים היטב:
"אנחנו צריכים פעולה, פעולה שתסיר את האיום. יש רק פעולה אחת שתעשה את זה, וזה למוטט את שלטון החמאס בעזה".
"מסתבר שאנחנו יכולנו לראות נכוחה את מה שהם בעיוורונם לא ראו. ולא רק שהם לא ראו את הסכנה, כשהיא כבר התעוררה, הם גילו חולשה מולה. הם הבליגו, הם עשו תהאדיה, הם נתנו לחמאס להתחמש עם עוד ועוד טילים. ולבסוף, כשכבר יצאו לפעולה, וצה"ל עשה עבודה יוצאת מן הכלל,
ציפי לבני וממשלת קדימה עצרו את צה"ל לפני השלמת המלאכה".
"אנחנו נחזיר את הביטחון לתושבי אשקלון, לתושבי אשדוד, ותושבי שדרות ובאר שבע ויבנה. אנחנו נחזיר את הביטחון לתושבי ישראל".
"אנחנו נמוטט את שלטון הטרור של חמאס, אנחנו נחזיר לכם, לכולכם, לכם, את הביטחון".
נחשו מי אמר דברים ברורים אלה: נכון, ראש האופוזיציה, מר
בנימין נתניהו, הלא הוא ראש הממשלה כיום. אם הזיכרון לא בגד בי, נדמה שנתניהו אחראי על המלחמה הנוכחית. נשאלת השאלה, מדוע נתניהו לא קיים את מה שהבטיח? הסיבה היא פשוטה: כי אי-אפשר לעשות זאת. עובדה, מר ביטחון הגיע לאותה נקודה אליה הגיעה הממשלה הקודמת, קרי הסכם הפסקת אש עם חמאס. אז מדוע יש צורך להשלות את הציבור, מדוע יש לשלהב אותו? כי זה נוח מאוד למכור הבטחות לפני בחירות. לאחר מכן, מתמודדים עם המציאות הקשה ביותר. אלא שבדרך ישנם אזרחים רבים הממתינים למימוש הבטחות ופתרון אין. זו הסיבה לאכזבה בקרב הציבור. זו האמת!
"לא תהיה הפסקת אש"
גם שר החוץ של ישראל,
אביגדור ליברמן, ידע לומר דברים כדורבנות לפני מספר ימים מועט. הנה לכם התבטאות אחת מאפיינת: "עשינו פעם אחת מחווה של רצון טוב והצד השני לא עמד בזה. שיביאו את מי שיביאו, לא תהיה הפסקת אש. אני לא מזמין את
ארדואן ולא אף אחד אחר. הביקורים בעזה רק מלבים את האש. צריך לשקול לסגור את עזה מצד ישראל וכל מה שהם רוצים שיקבלו מהמצרים".
אז מדוע, אדוני שר החוץ, לא עמדת בדיברתך? היו גם היו נציגים ממדינות שונות בעזה. למה לא סגרת את עזה בפניהם? טענת שלא תהיה הפסקת אש, וכמה ימים לאחר מכן, הופ, הפסקת אש. לזאת התכוונת כשאמרת ש"מילה זו מילה"? זה נלעג, פופוליסטי ותו לא.
ראש הממשלה וגם שר החוץ, בכל זאת צריכים להיות מרוצים. על-אף האכזבה הרבה של הציבור כפי שהיא באה לידי ביטוי בסקרים (שאין להם שום משמעות), הם שוב ייבחרו על-ידי אותו הציבור שכעת בלתי מרוצה. מה הסיבות לכך? במאמר אחר ובפעם אחרת.