התופעה המכוערת של ענייני מפלגות, המתנהלת לנגד עינינו בחודשים האחרונים, עדיין מפתיעה את האזרח המשתאה שחשב לתומו כי במהלך השנה האזרחית האחרונה כבר ראה ושמע הכל.
עמיר פרץ, מוותיקי דור הביניים של מפלגת העבודה, פרץ את כל סכרי החוצפה בכך שנתן ל-19 אלף מצביעים ששמו עבורו פתק בבחירות למפלגה להצביע עבורו, ושבוע לאחר מכן בעט בכל הפתקים ו"עזב את הבית". עמיר פרץ הצטרף ל
ציפי לבני, כשאין לו מושג, כמו לכולנו, מה הקשר בינה לבין עובדים, מה הקשר בינה לבין כל מיני עקרונות שהיו לו בעבר.
ג'וב עם פנסיה
כמו
דליה איציק שקפצה בשביל ג'וב-עם-פנסיה ממפלגה למפלגה ולבסוף פיספסה ונאלצה לפרוש מהפוליטיקה ומחלומות הנשיאות שלה... ועוד רבים שעברו במהלך השנה מג'וב-כיסא-פנסיה במפלגה אחת לגו'ב-כיסא-פנסיה במפלגה אחרת, בלי קשר לעיקרון כלשהו או "אידיאולוגיה" שהפכה למילה ישנה ממילון העבר הרחוק - כך עמיר פרץ שלא הסתדר עם
שלי יחימוביץ' - בלשון המעטה - מצא את הבית של ציפי לג'וב החדש שלו, שכח את עקרונות העובדים, את המגמה החברתית שלו ועבר דירה. ומה עם המצביעים שהצביעו לו?
מבחינתו הם יכולים ללכת לעזאזל. אין נאמנות, אין הכרת תודה, אין "חברים לדרך". יש רק ג'וב-כיסא-פנסיה.
בריונות בכל המפלגות
עמיר פרץ התנהג כבריון, מצפצף על החברים הוותיקים, מציג עצמו כקורבן, מראה לכולם מאיפה משתין הדג ועורק למפלגה שאין לו מושג מהי. העיקר שיש לו מושג מהו מקומו בדירוג: מספר שלוש במפלגת "התנועה".
בריונות כל השנה
שני בריונים היו יחד; ביבי נתניהו שפיזר את הכנסת לקראת בחירות והפתיע את מדינת ישראל עם אין בחירות, אין פיזור הכנסת ויש שותף חדש:
שאול מופז. שני אנשים שזילזלו זה בזה, שכינו זה את זה בשמות גנאי, התחברו ועמדו והכריזו על הברית שחשבו שהיא טובה לעצמם ולכיסאות שלהם. שום קשר לטובת מדינת ישראל.
הבריונים מופז-ביבי נפרדו מהר ובהמשך מצא לו נתניהו בריון חדש עם תעודות שאיתו הקים מפלגה מאוחדת בשם הליכוד-ביתנו - מפלגה שמשכה את השטיח מתחת לרגלי כמה אנשי ליכוד נאמנים והפכה אותם, למגינת ליבם, למי שנאמנותם למנהיג לא שווה הרבה. מעריצי ביבי קיבלו לפתע שני מנהיגים במחיר אחד, כאשר בכלל לא רצו לקנות את המציאה הזו.
בריונות מתרחשת בשס עם שלושה מנהיגים שעושים הצגה לא משכנעת ולא מוצלחת, וכבר חילקו תפקידים אחרי שרק לפני שבועות ספורים היו "שלושה יושבי ראש". בריונות מתרחשת במפלגות החרדיות או בחלק מהן - שם, כל חרד שיש לו כיסא מוכן לעשות הכל כדי לשרוד בג'וב-כיסא-משכורת, בעיקר להתפלג.
שלי יחימוביץ' מתנהגת כבריונית כאשר היא מוסיפה לרשימה ברגע האחרון שני אנשים שלא נבחרו בפריימריז של העבודה, ונותנת להם מקום ריאלי. זוהי בריונות!
מערכת בחירות סוערת
זוהי הגדרה מנומסת למה שקורה בזירה הפוליטית. האם הבריונות הפוליטית היא חלק מהתנהגות מזרח-תיכונית טיפוסית? ואריאציה על מדינות ערב המנהלות מהפכות אביב-עמים, שדומה בעיקר לסוף העולם ולא לאביב? האם הפוליטיקה החדשה רצופת השערוריות-ללא-גבול בישראל, היא המשך להתנהגותו של ראש הממשלה במהלך הקדנציה ובעיקר בהפתעות של השנה האחרונה? האם אלה חילופי דורות? האם זה קורה כי כל ראש מפלגה רוצה להיות רפליקה של ביבי? ומה מבטיח לנו העתיד, עם ערב-רב של מפלגות מפולגות שאף אחת מהן לא דואגת לעם ישראל, וכל בעל ג'וב שם דואג רק לעצמו לכיסא ולפנסיה?
וכמה עצוב לחשוב כי אחרי כל המהומה חסרת הכבוד הזו - חילופי זוגות, בגידות בחברים ושאר מרעין בישין שאנחנו עדים להם - נקבל בסופו של דבר את אותו הדבר בדיוק: ממשלת קומבינות עם מנהיגים יהירים ואופורטוניסטים, גן-עדן לבעלי ההון וצפצוף ענקי על האזרח מן השורה, זה שמחכים לו עכשיו בקלפי. זה האזרח שיעניק ל-120 איש את מתנת הג'וב-כיסא-פנסיה לארבע שנים נוספות, מבלי שיישאר לאזרח עצמו רגע אחד של שלווה.