שתי שפות שקועות בתוך העם. שפת הקודש ושפת הטומאה. חוקים עתיקים ולא-חוקים חדשים לא שערום אבותינו. אומנם אין חדש בכך. למעשה כך היה תמיד. עזרא הסופר חמש מאות שנה לפני חורבן הבית השני דרש מן העם לגרש את הנשים הנוכריות, לא ממש צלח בידו.
נחמיה שטרסלר עיתונאי ב
הארץ אומר שהתשדיר של שס הוא "ממש נאצי". מה אומר על כך המועמד לרב ראשי מטעם נאורי הציונות הדתית בעיקר, הרב דוד סתיו. האם גם הוא בעד גיור בפקס? כנראה שלא! האם הטענה של שס, על-אף הפופוליזם שלה, אינה נכונה? לכך יש תשובה לרב אמסלם. אבל האם הרב אמסלם ושס ידברו בלשון תורנית אחת? כנראה שלא!, והאם
הרב עמאר והרב סתו מאותו עולם? והיכן הרב שטיינמן והרב שמואל אוירבך? האם זה בכלל מעניין אותם או קשור אליהם או שהם מסתפקים בשליח מטעם כמו הרב מצגר.
לכאורה אלה דברים שפורצים רק בגלל מערכת הבחירות. למעשה זאת סוגיית היסוד המסתתרת מאחרי העמדות הפוליטיות של כל המפלגות. הזהות יהודית האם כהלכה או שלא כהלכה. האם רק על-פי ההלכה ואיזו הלכה? לשם כך חייבת לקום מועצה תורנית אחת. בית דין של כלל ישראל!.
ככל שמתקרבות הבחירות ניכרים המבוכה והבלבול כשהסוגיה הזאת מחלחלת לתוך מיצוב המפלגות, מעבר לתוכניות הרייטינג. מעבר לשאלה מי יזכה במספר המנדטים הגבוה או האפקטיבי בתעלולים הדמוקרטיים. בכל המפלגות עולים ביטויים שונים של התנכרות לחוקי הקיום והיסוד של העם היהודי כמו לרשת את הארץ ולשם כך המצווה להקים שלטון כהלכה, להעמיד שופטים שוטרים כהלכה ולהקים את בית הבחירה ולא את בית הבחירות.
נתניהו עושה כל מאמץ לברוח מחברי הכנסת הימניים, הדתיים והחרדיים אבל ייאלץ לבלוע אותם בעל כורחו, אלא אם יחליט שהוא מוותר על השלטון. הוא יחזר אחר המרכז-שמאל, יעליב את שס, בנט, חרדים ולא יצליח להקים קואליציה רצויה לו כי הוא ינסה לערבב את לפיד עם האחרים. קשה להאמין שגם אם ייתפר הסכם הוא יחזיק מעמד. אפילו אם
נפתלי בנט מוכן להחלת ריבונות רק על שטחי c [בהדרגה] אין זה חזון נתניהו וליברמן. אפשר כבר לצפות את הבחירות הבאות. נגיד שנתניהו ישכנע את
שלי יחימוביץ במחיר התפרקות מפלגתה, נגיד שישכנע את בנט זה יוליך להתפרקות מפלגתו וגם להתפרקות הליכוד. לאחר מכן סוף סוף יפול האסימון.
יציבות אין משיגים באמצעות בחירות אלא בהיצמדות לערכים ולעקרונות לאומיים, אם ישנם כאלה. אין משחקים בבחירות ביסודות הקיום כמו הביטחון כפי ששיחקו בהם ראשי המערכת בשנים האחרונות. פרשת הרפז היא רק ביטוי קצה לתקופת הכסת"ח. לצה"ל שהשתעבד מרצון למלאכות בזויות ופוליטיות. לפחד מניצחון ולכלת התבוסה!. צה"ל המגלגל עיניים ומתנכר לחרדים שכבר הסכימו להתגייס כדי לפגוע בחיילים החרדים ובערכיהם כמו הפרובוקציות של הפינויים המכוונים בשבת, או בעצם ימי בין המצרים לגרש את כל היהודים ולהפעיל לשם כך את מנגנוני החושך המשפטיים. לפגוע ברבני הנח"ל החרדי. לחסום מכסות גיוס להייטק.
"נאמני ארץ" - הרשות היהודית בארץ ישראל, קבוצה קטנה של יהודים שהצהירה שיש להישאר בארץ בכל תנאי, גם אם נתניהו יגרש את היהודים דרשה מהצבור הקמת קהילות יהודיות עצמאיות שאינן תלויות ברצון הרע של מדינת ישראל להורישם. הציבור היהודי, בפרט זה הנמצא ביש"ע מסרב לזהות את יסודות ההגדרה העצמית שלו כלאום יהודי בארץ ישראל ללא תלות בממשלת ישראל מתוך הכרה שהמדינה המתיימרת להיות למדינת היהודים אינה יכולה לגרש אוכלוסיה חוקית שהיא האוכלוסיה היהודית ובעצם הגירוש הופכת המדינה לפושעת מלחמה ועוברת על אמנת זנבה הרביעית.
האכלוסיה הזרה ככל שהיא טוענת למדינה ולהורשת האזרחים היהודיים היא האוכלוסיה הכובשת, היא האוכלוסיה הערבית וכל שלא תקבל את מרותה של מדינת היהודים האמיתית עליה להתפנות מארצנו ללא כל תמורה.
נאמני ארץ היו הראשונים לציין בגל הזה של המאבק על ארץ ישראל את הזכויות הלאומיות וגם את החובות על-פי תורת ישראל ובנוסף על-פי הכרת אומות העולם לאחר מלחמת העולם הראשונה שהיה רגע אחד של חסד. זאת גם בעקבות מחקריו של המשפטן הווארד גריף ואחרים כמו פרופ' אליאב שוחטמן, ופרופ' טליה איינהורן שעמדו על התוקף המשפטי שיש להכרה זו והמחייב גם היום.
לאחר מסע ארוך שבמהלכו פנו "נאמני ארץ" לראשי מועצות ביהודה ושומרון ולאחר שכתבו לאו"ם מהן זכויות היהודים בארץ ישראל-דבר שמדינת ישראל נמנעה מלעשות הוקמה וועדת
אדמונד לוי על-ידי הממשלה. הדוח דגל באותן עמדות-פחות או יותר- כמו של נאמני ארץ. אכן יכול היה להיווצר מהפך בעמדת ישראל מול אומות העולם ובעיקר במאבק עם השמאל והערבים. אבל נתניהו העדיף את השמאל ואת הערבים.
אנו מקווים שהבית היהודי, עצמה לישראל והכוחות היותר נאמנים בליכוד יעמידו כתנאי למעשה המרכבה , הרכבת הממשלה הבאה, את אימוץ דוח לוי כפתיח של הממשלה ללא סחבת. אם זאת יעשו ויכרכו זאת בסדרת פעולות מעשיות הנובעות מאימוץ הדוח ומרוחו כמו הימנעות מפינוי עמונה ומאחזים אחרים העומדים בעקרונות הדוח. פיצוי המגורשים רטרואקטיבית, שיקום בתיהם ונחלתם. חקיקה המונעת מבית המשפט העליון להתערב בסוגיית ההתיישבות והביטחון כפי שיוגדרו, ואשר למעשה תגרש את בית המשפט העליון מן השטחים אז אולי הכל עוד יהיה כדאי.
על-אף התקווה והתפילה, יש חשש קרוב לוודאי כי הבחירות הקרבות מבשרות הסתבכות חברתית ולאומית. קיטוב ופירוק וחשדנות בתוך המפלגות הקיימות ומרירות בין המתחרים הקרובים. הבסיס לתיסכול הוא אי הרצון להודות ביהדותיות הבסיסית של המפלגות להחביא אותה ולסמנה כיסוד מקצין.
אך לעולם אין לדעת אולי תבוא תקופה חדשה, כמו הפינוי המהיר של שטח E1 מהמאחז הערבי תוך התעלמות מבג"ץ. זו באמת הפתעה חיובית. חשוב שתקום שם מהר עיר יהודית גדולה כדי שפרזות תשב ירושלים. חשוב לחדול מיד מבניית החומה. די במה שיש. חבל על הכסף, היא אפקטיבית כבר עכשו ובעיקר חשוב להגן על זכות התפילה והפולחן הבסיסי בהר הבית. אם כך יהיה יבוא לציון גואל.
ר"ת: בלצ"ג ולא בג"ץ.