על דוכן הכנסת ה-19 לא יעלה, לצערי, חבר הכנסת כ'צלה, שייצג את מה שהיה ה"איחוד הלאומי", כיום מרכיב משמעותי במפלגה הנושאת את השם "הבית היהודי".
אני מבקש לקיים דיאלוג עם מי שעלה על דוכן הכנסת ונשא אמת אידיאולוגית בלהט רב, ואני מעריכו על כך, למרות שאני ממקם עצמי בקוטב מנוגד.
את הדיאלוג אנסה לנהל לא על משנתו הפוליטית, אלא אמקם את שברירי הדיאלוג במישוריות רחוקה מהלהט האידיאולוגי, שאפיין את הופעותיו בכנסת.
על דוכן הכנסת עלו לנאום לא פעם שני חברי כנסת משני צידי המפה הפוליטית. כל אחד מהם נושא עמו מטען מוסרי ערכי, וכל אחד על-פי דרכו נושא גם משנה רעיונית ייחודית.
שני חברי כנסת - אחד עונה לשם אילן מ"מרצ". שני עונה לשם כצ'לה מ"האיחוד הלאומי". לפנינו שני אנשים עמוסים מטענים אידיאיים. אני נוטל לעצמי רשות לציין, שהם גם נושאים מטענים מוסריים אישיים. אך כל אחד מהם, כשהוא עושה דרכו לדוכן, הוא נתמך במקל הליכה. כל אחד נושא כאב של מום גופני.
שניהם, אם היו בני משפחות כוהנים, למרבה הצער, היו מוצאים עצמם פסולים לשאת במשרת כהונה בקודש. שניהם מקוטלגים בהוראה - "אִישׁ אֲשֶר יֵשׁ בּוֹ מוּם ... עִוֵּר אוֹ פִּסֵּחַ ... אוֹ אִישׁ אֲשֶׁר יֵשׁ בּוֹ שֶׁבֶר רֶגֶל אוֹ שֶׁבֶר יַד... אֶל הַפָּרוֹכֶת לֹא יָבוֹא ... וְלֹא יְחַלֵּל אֶת מִקְדָּשִׁי , כִּי אֲנִי ה' מְקַדְּשְׁכֶם". הוראה מפורשת וחד-משמעית, המדירה אדם בעל מום גופני משהות במקום הקדוש, מנוסחת בכתובי ההלכה בפירוט רב ובלשון תובענית תקיפה, בוטה ומעליבה אנשים שנבראו בצלם , כלשון הכתוב ב"ויקרא" כ"א 16-23.
אינני בא לתבוע את עלבון המקדש. אני בא לתבוע את היחס המדיר אדם מהמקום הקדוש על-פי קריטריון פיזי בלבד, כשלדדי המבחן הראוי יש לתחום אותו במקרה הזה בתחום המוסרי והערכי.
כלי מדידה לתפקיד של אדם חייבים להיות תחומים אך ורק במישור הערכי. לכן דברים אלה אני מפנה לכצ'לה, שהביע את תקוותו, לא פעם אחת, מעל דוכן הכנסת שנזכה לראות את חוקת ישראל לבושה בבגדי ההלכה.
בפרשת "קדושים", נאמר - "קְדוֹשִׁים תִּהְיוּ כִּי קָדוֹשׁ אֲנִי ה' אֱלוֹהֵיכֶם". בפרשת "אמור" - "קְדוֹשִים יִהְיוּ לֶאֱלוֹהֵיכֶם" . בשתי הפרשות הצמודות הקשר בין שני הביטויים הוא רוחני. אין שום קדושה אימננטית באדם עצמו, אלא בעזרת המעשה הערכי, בעזרת התביעה לעשייה שיש בה היבטים אנושיים והומאניים.
כצ'לה, הדרת אדם בעל מום גופני הוא דבר פסול. הדרה על-פי קריטריון פיזי אין לה מקום. המבחן חייב להיות תחום אך ורק במישור המוסרי והערכי. יש אנשים עם "שֶבֶר יַד אוֹ שֶׁבֶר רֶגֶל" , שתרומתם הסגולית היא כה ערכית, וחבל שלעברם הופנתה ההוראה - "לֹא יְחַלֵּל אֶת מִקְדָּשִׁי".