למרות שהליכוד הפסיד עשרה מנדטים בבחירות, נשארה מדינת ישראל - למגינת ליבם של אלה שלא הצביעו ליכוד - תחת שלטון המלך ביבי והמלכה שרה. אם נוסיף לזה את המשנה למלך, אביגדור ליברמן, הרי שמלכות ישראל באמת בשיאה, מכל הבחינות. המשנה למלך הולך למשפט (הוא בטוח שייצא זכאי) ומצווה על המלך להשאיר לו את המשרה האהובה עליו של שר החוץ. למה הוא אוהב להיות שר החוץ כאשר הוא שנוא על-ידי חלק גדול מעובדיו ועל-ידי רוב המדינות עימן הוא אמור לשאת ולתת בענייני חוץ של שלום, כלכלה ותרבות? בטח יוצא לו מזה משהו לטובתו האישית שרוב אזרחי המדינה לא יודעים מה זה, אבל הוא יודע גם יודע. בממלכה הישראלית משחקים במשחק אופנתי: משחק שקוראים לו דמוקרטיה. אבל המלכה לא אוהבת את המשחק, היא אוהבת רק משרתים מלחכי פנכה, צייתנים וכנועים. המשחק השטותי הזה, דמוקרטיה, מבוטל אם כן בימים אלה. נשארנו עם המלך והמלכה. המלך - כדרכם של מלכים, יורשי כתרים וכסאות, שבדמם זורם דם כחול מדורי דורות - צריך, לאחרונה, לכונן ממשלה לפי החלטתו והחלטת המלכה. האזרחים, או אלה שנבחרו על-ידי "העם", ממש לא מעניינים את המלך והמלכה. מה שחשוב הוא, שמי שיהיה בפמליית המלך, בין אנשי החצר, יהיה לפי טעמם של זוג השליטים ויצטיין בתכונות של כבש כנוע המסכים עם כל מה שהמלך יאמר, ידרוש ויבקש. רק אזרחים כנועים אנחנו האזרחים הכנועים, אוהבים מאוד את מלכנו ומלכתנו בנימין ושרה. אנחנו אוהבים לפנק אותם, לדאוג לכל צרכיהם ולמעלה מזה. אנחנו אוהבים שהמלכה אוהבת מאוד סדר וניקיון בביתה (רק בביתה) ולכן מוציאה מעל 710 אלף שקל [בשנת 2010 לפי היומון כלכליסט] מכיסו של העם על ניקיון הבית. אנחנו גם נהנים שהמלך והמלכה אוהבים מטעמים, אוהבים שהם מזמינים הביתה ארוחות ממסעדות בסכום של 70 אלף שקל בשנת 2011 [על-פי דה-מארקר] וגם קונים מזון הביתה ב-260 אלף שקל. בעיקר אנחנו נהנים שהמלך אוהב דברי מתיקה (ככה זה עם דם כחול), וקניות הגלידה החודשיות, רק 14 קילו גלידה לחודש, כל חודש בשנה, ממש מרנינות את נפשנו. למשל, בשנת 2011 היו הוצאות הבית כולל הביגוד, האוכל והניקיון ועוד הוצאות תחזוקה שוטפת, בסך 2.46 מיליון שקל מכספי משלם המיסים. כמה יהיה ב-2013? באמת נעים לנו שהמלך והמלכה כל כך אנינים ואוכלים הרבה גלידה משובחת, הם גם אוהבים פרחים ותקציב הפרחים המקשט את בית המלך בירושלים גם הוא על חשבוננו (50 אלף שקל בשנה). אנחנו הכנועים גם לא הערנו הערות (רצינו, אבל שתקנו) על השמלה של שרה, אותה לבשה בחגיגת פתיחת הכנסת ה-19. שתקנו כי הרב הצדיק דרעי אמר שלא יפה לדבר על שמלת הגברת, וגם לימור לבנת הופיעה בטלוויזיה ואמרה בעפעוף עפעפיים בערך את המילים האלה: "באמת, איך אפשר להיות כה המוניים ולהתערב בטעמה של שרה נתניהו?". וגם ג. יפית, שהיא כידוע אושיית תרבות וטוב-טעם, הוזמנה לשאת דברים בערוץ הראשון, באמצע פינת מזג האוויר, ולהסביר עד כמה יפה מתלבשת המלכה. גם ג'ודי מוזס, רעייתו של סטיב-סילבן שלום, הטיפה מוסר למעירי ההערות העוקצניות על שמלת המלכה. רק אנחנו, שכמובן מבינים בשמלות, בטוב-טעם, בהלכות אלגנטיות ובכלל, שתקנו. ברצינות, אחרי שג. יפית אמרה את דבריה, באמת לא היה מה להוסיף. בקשה צנועה למלך ולמלכה יש לי בקשה בשם עם ישראל - כוונתי לאלה מעם ישראל שלא הצביעו בעד נתניהו המלך: תתלבש המלכה כאוות נפשה ולפי טעמה האישי, וגם הגלידה, שתזרום כמו שמפניה בבית המלוכה; רק רבותיי, המלך והמלכה, לא על חשבוננו! על חשבונכם, כמה שאתם רוצים, ולבריאות. אנחנו מותשים מהמחירים, מהמיסים, מהחדשות על החובות הענקיים של מדינת ישראל תחת שלטון המלך בקדנציה הקודמת. אנחנו לא יודעים איך נעמוד בתשלומי כל המיסים והמחירים שעוד מצפים לנו ולא רוצים יותר לשלם את תענוגות בית המלוכה מכיסנו שהתרוקן, זאת למרות שאנחנו עובדים קשה לפרנסתנו ולא מעלימים מיסים. אז נעשה הסכם - אנחנו לא משלמים את תענוגות בית המלוכה ושמחים שבית המלוכה מתענג על חשבונו הפרטי (חזון אחרית הימים...)! וכמובן, וזה חלק מהעסקה ההוגנת: לא נעיר שום הערות ולא נתערב בעניינים הפרטיים של המלך והמלכה, לבושם ומעדני המטבח בביתם - אם אנחנו לא משלמים, אין לנו זכות לפתוח את הפה. באמת לא חלמנו שנזכה להגיע בישראל 2013 לימים היפים של צרפת מהמאה ה-18, של לואי ה-16 ורעייתו המלכה מארי אנטואנט שבאה מאוסטריה ולא הבינה כלום בלחם, רק בעוגות. אנחנו הכנועים לא יודעים איך להתמודד עם עליית מחירי החלב והקוטג', המים והחשמל והדלק, ולכן מעדיפים לא להיות אלה שגם משלמים עבור הארוחות בארמון.