על העור הצח והחלק של הדמוקרטיה שלנו צמחה ספחת של תרבות השקר, שבגללה הבוחר מצביע לדבר אחד ומקבל את היפוכו. בחר בנתניהו כראש "המחנה הלאומי" וקיבל את ברק עוין ההתנחלויות, הצביע ביבי וקיבל ציפי. קולו הוצא ממנו במרמה ובטענת שווא, שאם היה מדובר בכסף הייתה זו עבירה פלילית. היש בוחר ליכוד אחד, שהעלה בדמיונו כי בפתק "מח"ל" שלו הוא שם פוליטיקאית שדעותיה שמאלה מ'מרצ' בראש השיחות עם הפלשתינים? ובוחריה של לבני, שקיבלו ברצינות את הוקעת נתניהו על ידה כאסון למדינה, האם לא הרגישו מרומים בראותם אותה נכנסת ראשונה אל מתחת לחופה הקואליציונית של אותו אדם 'פסול'?
מהשקר לציניות הדרך קצרה. משהתברר שבלי בנט אין לנתניהו
ממשלה, החלו רומזים בסביבתו על שינוי הסכם ביבי-ציפי (כלומר, הפרתו) כך, ש"הבית היהודי" יוכל לבולעו מבלי להיחנק. אם תבוא בטענות של "זגזוג", יגידו לה "קשטי עצמך!" ונתניהו יתעניין לדעת, למה היא מופתעת לגלות שלפחות מקצת ממה שהיא בעצמה אמרה עליו - נכון? גם מופז, שעזב את ממשלת נתניהו תוך קריאות רמות "שקרן!", אם ייכנס לקואליציה לא יוכל לבוא בטענות כשישקרו לו שוב.
לפסגת הציניות הגיע
צחי הנגבי שערק מן הליכוד לקדימה בדרכה להרוס את הליכוד, נהנה שם ממנעמי שר וראש וועדת החוץ והביטחון, קפץ באלגנטיות מן הספינה הטובעת בחזרה לתוך חיקו החם של אותו הליכוד, הפך שם מיד לאיש סודו של נתניהו ובכיסו הבטחת שרות (ביטחון?!) על חשבון שרים שהיו ונשארו נאמנים - ועכשיו מרשה לעצמו להטיף מוסר ל"בית היהודי" לבל יבגוד ב...מחנה הלאומי! מי שמושחת כאן זו דעת הקהל הישראלית, שאת עזות המצח הזאת קיבלה כטבעית ושהזינוק האקרובאטי מצמרת 'מחנה השלום' להנהגת 'המחנה הלאומי' לא עשה עליה כל רושם.
אלא, כמו שהפשע אינו משתלם כך גם השקר. נתניהו יוכל להחליף על כך רשמים עם נשיא המדינה, שבקיאותו בסוגיה הזאת תועדה עוד ע"י רבין, ז"ל. אם ינתחו יחד בכנות את הסיבה למבוי הסתום הפוליטי המונע את הקמת הממשלה, ימצאו אותה בחוסר האמון של לפיד ובנט בנתניהו ובליכוד, המגשר על כל התהומות האידיאולוגיים שביניהם. בנט חשש שנתניהו ישתמש בו כמו ב"איחוד הלאומי" בשעתו - משך את המו"מ שלא
בתום לב וכשברק ניאות להצטרף, זרק את "האיחוד" כמו פיגום משומש. גם לפיד הכיר הבטחות-שווא של נתניהו, כמו ההבטחה להתנגד למדינה פלשתינית שהופרה מיד לאחר הבחירות בנאום בר-אילן. כמו הבטחות הפוכות, סמויות, כאן ובחו"ל, לאמץ לו אג'נדה שמאלית דווקא, שגם אותן הפר - עד שקומם את סרקוזי לכנות אותו בשיחה עם אובמה "שקרן", והאחרון הצטרף בשקיקה. גם לו עמד בעקרונותיו הם היו מתנגדים, אך לפחות לא היו בזים לו.
לפיד ובנט, שפחדו להיעקץ ע"י נתניהו על-אף הסכמים חתומים, מצאו מפלט, פוליסת ביטוח, איש בזרועות רעהו. ביחד, כגוש של 31, כוחם שקול כנגד "הליכוד ביתנו" ולכן חיי הממשלה נתונים בידיהם לא פחות מאשר בידיו. בתקופת מקיאבלי האורחים במשתה עטו שריון מתחת לבגדיהם, הגנה מפני פגיונו של המארח.
אשר לשינוי שיטת השלטון, חבל על הזמן. כשאמינותם ויושרתם של בעלי השלטון פגומה, שינויים מוסדיים אינם מועילים. כאותו מעשה באדם שסיפר לחברו כיצד נכנס לביתו ומצא את אשתו על הספה עם גבר זר. 'מה לעשות?', שאל. 'תמכור את הספה!' הייתה התשובה.
את מוסר השלטון יש לשנות, לא את הטכניקה, וזאת עושים בעיקר ע"י דוגמה אישית. מי ייתן, ותצליחו.