לאחר שהנשיא אובמה אכזב ולא הביא עימו את אחינו יהונתן, ולאחר שגם המנהיגים בישראל לא פעלו כנדרש בעניין (פרט למעט שהשתדלו אך לא היה להם הרבה כוח), הגיע הזמן שנסמוך רק על מחאת האזרחים ונשנה את הגישה מהקצה לקצה. אין צורך עוד בביקוריה המיותרים של גברת
פולארד בבית הנשיא פרס, לא משם תבוא הישועה.
הנחות ועובדות בעניין פולארד
כנראה שהאמריקנים כבר החליטו שפולארד ימות בשבי אצלם. קיימת בי התחושה כי להחלטה זו שותפים גם בכירים ישראלים, ששחרור פולארד כנראה מאיים עליהם, אך אני מודה שאין לי הוכחות לכך אלא רק תמיהה אחת גדולה: האם באמת לא יכלו לעשות בישראל יותר למען יהונתן?
מעבר לכך, כבר ברור לנו מפרסומים שונים כי לפולארד כבר אין מידע שיכול לסכן את אמריקה ושפולארד מסר לישראל רק מידע חיוני שנוגע לצרכי בטחונה, ולא מידע שיכול היה לפגוע באמריקנים. כמו-כן ידוע לנו שמרגלים מסוכנים בהרבה שוחררו כבר מזמן על-ידי האמריקנים ושרבים מהבכירים האמריקנים בעצמם מודים שהגיע הזמן לשחרר את יהונתן.
שינוי גישה
עד היום נהגנו מול האמריקנים כמתנצלים וכמתחננים לסליחה, מחילה וחמלה בשל מצבו הקשה של יהונתן. לפי דעתי הגיע הזמן שנשנה גישה ונראה לאמריקנים כי אנחנו הם אלו שצריכים לכעוס ולא הם.
נשאל אותם: מדוע יהונתן היה צריך למסור מידע גורלי לביטחוננו בהסתר? מדוע אמריקה לא עשתה זאת בעצמה? האם אנחנו יכולים לסמוך על אמריקה שתהיה לצידנו לכשנשתכנע להסתכן ולהתקדם צעד נוסף כלפי הפלשתינים, בעוד אמריקה מסתירה מאיתנו מידע כל כך חשוב לביטחוננו? ואיך הם מבקשים מאיתנו ללכת תמיד לקראת אויבינו בעוד הם, האמריקנים, מתנגדים למחווה כה פשוטה כלפי מדינה ידידה?
כאשר בעיתונות האמריקנית יראו יותר ויותר את אזרחי המדינה הידידה יוצאים להפגנות ומניפים שלטים המביעים כעס על ארה"ב ולא שלטים המתחננים לחמלה, ישנו סיכוי שישתנה משהו בדעת הקהל שלהם. הם פשוט יבינו שאנחנו הם אלו שצריכים לכעוס, לא הם.
נכון, אנחנו צריכים את אמריקה מאוד ולכן אנו חייבים להיות יותר מעודנים. בשל כך הייתי מציע את הסיסמאות הבאות: "אוהבים את אמריקה אך כועסים עליה מאוד", או: "כגודל אהבתנו לאמריקה כך גודל אכזבתנו ממנה".
פולארד אינו שונה משליט
כאשר יימצא המימון למחאה רצינית בישראל המקבילה למחאה שנעשתה למען
גלעד שליט, ואלפי אנשים יצאו לרחובות עם מסרי כעס כלפי "המדינה הידידה" שהסתירה מאיתנו מידע ביטחוני חיוני ואף הענישה בחומרה את מדליף המידע, ייתכן שמשהו ישתנה גם בדעת הקהל האמריקני. זו חובתנו המוסרית להמשיך לדאוג ולהילחם עבור כל אזרח, בעיקר אם הוא תרם כל כך הרבה והסתכן למען המדינה למרות שהוא איננו צעיר, חמוד ונראה מתוקי כמו גלעד שליט.