אם תבקשנה ככסף וכמטמונים תחפשנה אז תבין יראת ה'. רב גדול רצה ללמד מוסר את תלמידיו. התכנסו כולם סביבו ואז ביקש הרב מאחד מן התלמידים להביא לו קערה גדולה מלאה במים וכך עשה התלמיד, רץ והביא קערה מלאה במים. אחרי שהניח את הקערה על השולחן, ביקש הרב מעוד תלמיד להביא לו קערה מלאה באבנים כשכל אבן בגודל של טפח. רץ התלמיד והביא לרבי את הקערה השנייה עם האבנים. לקח הרב את הקערה המלאה באבנים והכניס אבן אבן לתוך הקערה עם המים. כשסיים וקערת המים הייתה מלאה באבנים, שאל הרב: האם אפשר להכניס עוד בקערה? ענו התלמידים ואמרו: לא, הקערה מלאה.
ביקש הרב מתלמיד אחר להביא קערה מלאה באבנים קטנות מאוד. רץ התלמיד והביא. הרב לקח את הקערה המלאה באבנים קטנות והכניס את האבנים הקטנות בקערת המים עם האבנים הגדולות, והנה רוב האבנים הקטנות נכנסו בפנים. שאל הרב את התלמידים, אפשר עוד להכניס לתוך הקערה הזאת? חשבו התלמידים ואמרו: כן, חול. וזה מה שעשה הרב, ביקש קערה מלאה בחול מתלמיד אחר ואף את החול הכניס לקערה. כשסיים, שאל הרב את התלמידים: מה למדתם מכל מה שעשיתי עכשיו? ענו התלמידים: לימוד גדול - שאף פעם לא יכול האדם לומר עשיתי מספיק ואין לי עוד כוח לעשות, תמיד יש מקום עוד להוסיף.
אמר להם הרב: לימוד גדול צריכים ללמוד מדבר זה, שתמיד האדם צריך לחשוב מה האבנים העיקריות בחייו ואותן לעשות, ואחרי כן יש עוד הרבה זמן והרבה מקום לעוד הרבה דברים לעשות.
אנשים מצטערים ומאבדים את זמנם לריק ומתלוננים, אך האדם החכם יודע מה העיקר בחייו ואת זה עושה בכל כוחו, ובזמן הנותר יש עוד הרבה מקום להרבה דברים להספיק. הזמן הוא הדבר היקר ביותר, וכאשר האדם מנצל את זמנו לדברים העיקריים יש מקום מרובה לעוד דברים. ולכן ידע האדם לנצל את ימיו לעיקר ובסוף ימלא את כל אשר צריך למלא.
אלו הם ימים מיוחדים ביותר, ימים של נקיות הנפש והכנה למתן תורה. תלמיד שאל את רבו: רבי הקדוש, מה אני צריך עוד לקבל על עצמי לפני מתן תורה? ענה לו רבו: תחשוב מה להוריד מעצמך לפני מתן תורה. פירוש הדברים: מה להוריד בגשמיות שלך, מה לנקות מהנפש שלך לפני מתן תורה.