עשה או לא עשה את מה שמיוחס לו -
עמנואל רוזן יישאר על הכוונת, קרוב לוודאי גם להבא. כזה שידו בכל אמצעי התקשורת - למן טלוויזיה, דרך רדיו ועד לאינטרנט. השאלה אם הוא שם עין או זין על אותן מתלוננות תיוותר, ככל הנראה, תעלומה מציקה, כל עוד לא תחקור המשטרה בעניין.
כך או אחרת ברור למדי שהדברים אמורים במחלה מידבקת. כזו שפוקדת היום עיתונאי אלמוני, בעוד שמחר היא תתקוף עיתונאי פלמוני. וייתכן, כמובן גם ההפך מזה: שהדברים אמורים בסתם עורבא-פרח; בעלילת-שווא, נוסח אמיל זולה.
הלשונות הרעות מייחסות לרוזן מעשים מגונים, נוסח
משה קצב וחנן גולדבלט להבדיל. אלא שלא מינה ולא מקצתה, ויחי כמובן ההבדל הגדול. אחרי ככלות הכל ההבדל הוא מדהים. הטרדה מינית עדיין אינה בחזקת אונס וספק אם במעשיו של רוזן יש בכלל עבירה בהיבט הפלילי. כפי שהדברים נראים, בינתיים, מבצעים בו פשוט רק לינץ' ציבורי.
התערבות משפטית
אומרים שהכל נובע מן החינוך שבבית. ובכן, "נולי" קיבל חינוך מעולה בבית של ייקים. הכרתי אותו עוד מילדות, תמיד מנומס, הגון וישר-דרך. כאלה היו גם סבתו המנוחה, שנתנה לו את נשמתה, והוריו - ייבדלו לחיים ארוכים. שלא להזכיר את פנחס רוזן, הישר באדם ודודו הדגול של אביו, שהיה גם שר המשפטים הראשון במדינה.
כדי שהצדק יצא אל האור דרושה, כמובן, התערבות משפטית. אלא שכל עוד לא תמצא לנחוץ ולו אחת מבין עשרות המתלוננות נגדו לפנות לערכאות - יוכל עמנואל רוזן להמשיך וליהנות מן הספק הדבק בו ולהמשיך לאורך ימים בפועלו - לא, חלילה, כחיית-מין, אלא כחיית-תקשורת לשמה. על אחת כמה וכמה כשהדברים אמורים בעבירות-לכאורה, שחלה עליהן כבר מזמן התיישנות.