ידיעה מצמררת, שכותרתה, "ניסיון ללינץ' בחיילים חרדים", פורסמה ביום שני (20.5.13), בידיעות אחרונות. ידיעה זו מעוררת מחשבות נוגות מאד על ההדרדרות ביחסים שבין החרדים לחילוניים ולא לטובה.
התחושה היא שהסכסוך הנוכחי זוכה עכשיו לעליית מדרגה, מסוכנת וחמורה. הוא כבר לא יישאר ברמה המילולית בלבד.
האמת? ידיעה כזו הייתה צפויה, אבל מפתיעה בכל זאת. כבר ארבעים או חמישים שנה מקפידים הצעירים הפנאטיים והמוסתים בגיטו החרדי, לירוק בכל אישה הנקלעת לרחובותיהם. במיוחד כזו שלמרבה טעותה הוציאה מהארון חולצה קצרת שרוולים או, שומו שמיים, נגלה צווארה, ושמלתה איננה נסרכת על הכביש, אלא מבצבצים ממנה, געוואלד! קרסוליה... ולא נזכיר כאן את עניין הדרת הנשים. מוקד חדש לסכסוך בין החרדים לחילוניים.
אני בספק אם אותם צעירים, חמומי מוח, שהכו את החיילים החרדים, הבינו בדיוק מה הם עשו. את מוחם שוטפים הרבנים וראשי הישיבות שלהם, השכם והערב. הצהרותיהם ודרשותיהם המיליטנטיות כמעט כמו אלה של האיממים במסגדים, רוויים בשנאת המדינה והציונות. הם נופלות, איך לא, על אוזניים קשובות ונאמנות.
בשם התורה מותר הכול. ולכן שומעים ומצייתים לדעת תורה כלומר לדעת הרבנים.. רבנים הסוברים אחרת, מושתקים או שבתיהם נרגמים אף הם באבנים. הרבנים רובם ככולם אוחזים בדעות מיליטנטיות המנותקות בזמן ובמקום, שוב ושוב נתפסים בקוצר ראותם המשווע. הם חרדים לנכסיהם האישיים, וגם לדיוויזיות שלהם, כלומר לכך שלא יוותרו כגנרלים ללא צבא. מעל לכל הם מתגלים כחסרי כל אחריות ציבורית. השמירה על הגיטו החרדי היא ורק היא, בראש מעייניהם...
המהלך שיוזמים בנט ולפיד, באמצעות ועדת השר
יעקב פרי, להגדיר שוב את ההשתמטות משרות בצבא כעבירה פלילית, בצד עידוד אברכים, באמצעים כלכליים, להתגייס, תגיש בימים הקרובים את המלצותיה. אלא שהבעיה תיפתר רק אם כן הפתרון יכלול קיצוץ תקציבי הישיבות. הגברת הפיקוח עליהן ועל מספר תלמידיהן. שם נוצרו החממות לגידולי הפרא האלה. קיצוץ תקציבי הישיבות יביא ממילא לפגיעה בכל אותם כלי תורה שאחזקותיהם ומעמדם בציבור החרדי, הן הן המאפשרות להם ליצור אווירה של מלחמה בלתי פוסקת. אם יפגע ממסד זה ממילא יהיו פחות תלמידים החשופים להסתה המתמדת נגד מדינת ישראל ונגד הציונות שהולידה אותה.