מי שעושה את המעבר מרכב לאופנוע מרגיש במיוחד את המעבר בין הקיץ לחורף. בקיץ קל מאוד, האופנוע מתמרן בקלילות בין טורי המכוניות העמוסים והנהיגה היא קלה, נעימה ויציבה. ואולם הדברים הם כך רק בתקופת הקיץ היבשה בלבד. משמגיע החורף הופכת הנהיגה למסוכנת מאוד. מתברר שצבעי ההפרדה בין נתיבים ומעברי החציה צבועים בכל הארץ בצבעי שמן. כידוע "שמן ומים לא הולכים ביחד" ובכביש זה לא רק ביטוי. בכביש זו עובדה והיא מסכנת את הנהגים במיוחד ברכב דו גלגלי. כל עצירה, התנעה או מעבר פשוט בין נתיבים הופכת לסכנה. שכבת מים תמימה על הכביש לאחר גשמים הופכת למחליקה במיוחד על גבי הסימנים.

הממשלה והרשויות המקומיות אחראיות

אין כל הסברה בנושא שכן מדובר במחדל ממשלתי מן המעלה הראשונה והנושא מוחבא. בישראל בכל שטחה מצויים בשימוש הסימנים מן הצבע המסוכן ומתברר שעלות החלפתו כיום בכל הארץ תגיע לסכום כה גבוה שהמערכת מעוניינת להתחמק מלהוציאו בכל מחיר וגם במחיר חיי ובריאות הנהגים. מדובר במחדל ידוע ומוכר ברחבי העולם ובמדינות רבות באירופה במיוחד נאסר להשתמש בצבע המסוכן. למרות זאת, כאמור אין כל הסברה בנושא. משרד התחבורה בוחר שלא להביא לידיעת הנהגים את הדברים והסכנות שבמצב כדי שלא להביא לדרישה לשינוי הקיים שכרוכה כאמור בעלות עצומה. העובדה שהדברים מוחבאים ולא מובאים לידיעת הציבור והנהגים גם היא מפחיתה ולא מאפשרת לנהג תמים להתמודד עם הדברים נכונה. במיוחד נהגים חדשים ונוער נפגעים בשל חוסר ידיעה, לעיתים בתאונות חמורות וקשות שהיו יכולות להימנע בכבישים המסומנים כנדרש בצבע על בסיס שאיננו שמן. אנחנו מכירים כיום פתרונות רבים ומגווונים שיכולים להחליף את סימוני הדרך המסוכנים ושהם על בסיס שמן. האפשרות האלמנטרית היא כמובן צביעה בצבע שהוא על בסיס אקרילי - על בסיס מים. הצבע מחזיק זמן רב יותר, לא מזהם והחשוב ביותר איננו מחליק. כמו-כן כיום מקובל באירופה לסלול מעברי חציה מלבנים משתלבות בצבע לבן שמשוקעות בכביש במקום המיועד. אלה משמשים בעצם גם כפסי האטה והם יעילים ועמידים במיוחד. כמו-כן ניתן לסמן מעברי חציה בשני קוים אנכיים כמקובל בארה"ב ובכך לחסוך במקום צבוע ובעלויות ובכמויות הצבע. כיום כל הפתרונות והתחליפים אינם בשימוש העובדה הקיימת היא שסימני הדרך המסומנים בלבן בישראל הם צבע שמן המרוח על גבי האספלט. בזמן שהכביש רטוב הם מחליקים וגורמים לסטיה של רכבים ולתאונות דרכים. הצבע המסוכן שבשימוש בישראל וממחיש זילזול בחיי הנהגים והפקרתם לתשתיות לקויות. תשתיות לקויות הן מן הגורמים העיקריים בישראל לתאונות דרכים קשות. הצבע המחליק הוא מן העיקריים שבהם. מספר הנספים בתאונות דרכים הגיע זה מכבר ל 31,500 איש בישראל. משרד התחבורה והרשויות המקומיות אחראים לדבר, הם נמנעים במכוון מלהחליף את הצבע המסוכן בצבע אחר, החלפה טבעית וקלה - הרי הסימנים בכל מקרה דוהים ונדרש לסמנם מחדש מדי פרק זמן. בעשותם כך הם מפקירים את שלום הנהגים ואחראים ישירות לתאונות דרכים שנגרמות בשל החלקה על צבע השמן המסוכן. יש לחייב את משרד התחבורה בחוק ואת הרשויות המקומיות להחליף לאלתר את הסימנים הקיימים ולצבוע להבא בצבע תחליפי וידידותי לנהגים. כל זמן ששינוי כזה לא נעשה, האחריות לפגיעה בנהגים בשל מגפע הצבע המחליק היא ישירות על משרד התחבורה והרשויות המקומיות.