בעניין זה ראוי ללמוד מפסק דינה של השופטת ש' וסרקרוג, בית המשפט המחוזי בחיפה, בת"א 10374/96 שטרית אברהם ואח' נ' אחים חדרה לבניין בע"מ, פסק דין מיום 30 אוקטובר 2000.
גילוי נאות: כותב שורות אלו נמנה על המומחים מטעם הדיירים. מטעם הנתבעת מונה המומחה עמי גלזמן, וכמומחה מטעם בית המשפט מונה רפאל גיל. זה האחרון כלל בחוות הדעת שנתן ובעדותו בבית המשפט, סכומים כספיים גבוהים, שיש בהם כדי לאשר את עיקר הטענות של התביעה ואף מעבר לכך.
אכן, בשל כך נדרש ביהמ"ש לדון גם בסוגיה האמורה, וכך נפסק:
"סכום התביעה:
39. הסעד עומד על 1,600,000 ש"ח בגין האגרה. על-פי חוות הדעת של המהנדס גיל הפיצוי מגיע לכ-3 מיליון ש"ח. הפער האמור אינו יכול להישאר על-כנו.
לא הוגשה בקשה לתיקון כתב התביעה ולא מצאתי התייחסות לנושא בסיכומי התובעים.
הכלל הוא שלניסוח הסעד אשר התובע עותר לו, יש חשיבות רבה, מאחר שבדרך כלל לא יפסוק בית המשפט לתובע יותר מאשר ביקש. לכן, גם כאשר מצליח התובע להוכיח שנזקיו גדולים מאלה אותם תבע, לא יוכל בית המשפט לפסוק לו יותר מאשר ביקש (ד"ר י' זוסמן, בערכית ש' לוין, סדרי הדין האזרחי (מהדורה שביעית, עמ' 162-163).
למרות האמור, כאשר מדובר בהגבלת סכום התביעה עקב בקשה למעשה של דחיית תשלום האגרה בחוסר יכולת לשלם אין בית המשפט רואה בהגבלה כזו ויתור מרצון ואין מניעה שבית המשפט יורה על תיקון כתב התביעה על דעת עצמו, כאשר הצדק דורש זאת, ואין בכך משום פגיעה בבעל הדין האחר (ראה שם, עמ' 167 הערה 255, וכן ע"א 624/69 פילוסוף נ' דוידזון, עירית ת"א יפו פ"ד כד(2) 378 עד 384 עד 385א).
לכן אין מניעה כי אם אכן התברר שסכום הפיצוי המגיע לתובעים גבוה מסכום התביעה, יורה בית המשפט על תיקון כתב התביעה ותשלום האגרה המתאימה, קודם להמצאת הפסק, כדי לאפשר פסיקת הפיצוי המלא המגיע לתובעים".
לפיכך, בית המשפט נתן לתובעים אפשרות לתקן את כתב התביעה בהתאם. יובהר כי התובעים כלל לא ביקשו מבית המשפט לעשות כן, אך לעיני בית המשפט עמד עיקרון הצדק אשר הינחה אותו שלא לקפח את זכויותיהם של הדיירים.
בשולי הדברים ייאמר כי המהנדס ר' גיל קבע בעדותו בתיק זה, כי יש להוסיף 50% על המחירים בגין רווח קבלני, סכום בשיעור כה גבוה - שביחד עם שיקולים נוספים, גרם לפיצוי כספי גבוה מסכום התביעה המקורית.
פסק הדין לא פורסם, ומופיע בעמ' 19 בספר "זכויות דיירים" כרך ב' מאת בן-עזרא.