דוגמה 1: ספין המיסים אתמול הכריזו הכותרות של מה שנהוג לכנות בשם "עיתונים" (שהם בעצם תעמולה מאורגנת של אונס התודעה הציבורית), באמצעות כותרות ענק, שחברת "טבע" מעבירה לרשויות המס סכום יפה של 336 מיליון ש"ח.
יפה, נכון?
מי שקורא בטעות רק את הכותרת יכול לחשוב שמדובר בדיווחים הרבעוניים על רווחיות החברות, וכתוצאה מהרווחיות הזו טבע תשלם מס. הציבור עוד עלול לרוץ לקנות מניות...
אבל, צידו האפל של הסיפור הזה הוא שמדובר בתשלום סכום מגוחך של מס (לצורך הדיוק 6.72% מס, על-מנת לשחרר 5 מיליארד של "רווחים כלואים"). המשמעות היא שמיליארדים יחולקו כדיבידנד למנהלי טבע, ובמיוחד לג'רמי לוין (המנכ"ל), שנפגש עם
יאיר לפיד לאחרונה.
בכך מממשת "טבע" את "זכויות" היתר שניתנו לה, במסגרת המחטף שביצעו נתניהו ושטייניץ בחודש האחרון ל
ממשלה הקודמת, ומיליארדים של כספי מיסים יזרמו לכיסים פרטיים.
אלה היו 60 שניות על שוד הקופה הציבורית בידי פוליטיקאים ובעלי-הון, במודל הידוע בכינויו: "הון-שלטון".
דוגמה 2: ספין התספורות עוד בישרו אתמול כותרות התופעה הקרויה "עיתונים" (אנסי תודעה), שהוועדה לענייני תספורות, כבר ערכה לעצמה תספורת, והגב' יעל אנדורן, מנכ"ל האוצר שמינה יאיר לפיד, לא תעסוק במקור לבעיית התספורות אלא בתספורות עצמן.
זהו הסיפור הקלאסי על "הפנצ'ר מאכער ובנו". בעוד האב ישן את שנת הלילה, יוצא בנו לפינת הרחוב שלפני בית העסק ומפזר מסמרים. עם בוקר פותח האב את הפנצ'ר מאכעריה שלו, והתור כבר משתרך מולו. החיים יפים.
למה יעל אנדורן לא תעסוק במקור לבעיית התספורות? כי אם לא הייתה נוצרת בעיית תספורות, יאיר לפיד לא היה כותב את "אחיי העבדים" ולא היה מקבל 19 מנדטים, ויעל אנדורן לא הייתה הופכת למנכ"ל האוצר.
אז הנה רצף השתלשלות העניינים, עבור הפראיירים שלא רוצים לנסוע על המסמרים.
1. נתניהו מעביר חוק המתיר לכספי הפנסיות ללכת לבורסה.
2. כספי הפנסיות מוצאים את דרכם לידי הנוכלים הקרויים "טייקונים".
3. הנוכלים "מסדרים" פקידים שעבדו עם נתניהו על החוק להברחת הפנסיות.
4. הנוכלים משקיעים, מרוויחים הון, גורפים אותו לכיסם ולכיסי הפוליטיקאים.
5. הנוכלים מתפרעים עם הכסף, ואת ההפסדים (בלבד) הם מעבירים תספורות.
6. כספי הרווחים בידי הטייקונים, וההפסדים שלהם חוזרים אל הציבור.
7. יאיר לפיד מודיע על הקמת ועדה לענייני תספורות.
8. המקור להפסדים, הרוכל הנוכל הקרוי בימינו "ראש הממשלה" חוזר לישון רגוע.
והעיקר: "ראש ממשלה חזק" והקופים מתים עליו!
דוגמה 3: ספין הרווחיות של הבנקים עוד בישרו אתמול כותרות התופעה הקרויה "עיתונים" (אנסי התודעה), בעניינם של רווחי הבנקים מהרבעון הראשון של 2013:
- פועלים הפסיד 5% כי הפסדיו מאשראי (ותספורות) גדלו פי חמישה.
- לאומי ניצל מהפסדים רק בזכות מכירת מניות "מגדל".
- דיסקונט: עלייה של 6.5% רווחיות כתוצאה מריסון שכר הבכירים.
את האמת, שום מדור כלכלי לא יספר לכם. האמת של הסיכום הרבעוני היא זו:
שקר ניפוח הכלכלה באמצעות חגיגת האשראי לטייקונים והטבות שכר לבכירים, מתחיל להשפיע על רווחיות השודדים הגדולים של משקי הבית בישראל. בקרוב מאוד, קרוב מכפי שניתן לדמיין, יגלגלו הבנקים על משקי הבית את הבעייתיות ברווחיותם, ויצוצו לפתע עמלות חדשות, טריקים חדשים למתן הלוואות, וריבית נשכנית הרבה יותר, כולל מעבר לגבייה אגרסיבית מאלה שאין להם, מימושי נכסים ומשכנתאות, לחץ מסיבי על עשירונים 8-2, והמוני תביעות ותיקי הוצאה לפועל.
והכל, בחסות השתיקה הרועמת של בנק ישראל, שלא מבין שתפקידו אינו "יציבות הבנקים", אלא דווקא "יציבות המשק" והגנה על לקוחות הבנקים.
וזה עוד לא הכל. ההונאה הגדולה באמת בעניינם של הבנקים היא סוד שמור הידוע למעטים בלבד, אלה המתפרנסים ממנו מאחורי הקלעים. המשרה הידועה כ-"נגיד בנק ישראל", היא משרה המוחזקת בידי מי שדואגים לרווחיות הבנקים ולא להגנה על הציבור מפניהם. משימת ההגנה של הציבור מופקרת בידי הממונה על הגבלים עסקיים, שהוא סמכות של ביצוע-אכיפה, ולא סמכות אוטונומית כמו הנגיד.
ספין הרווחיות הבעייתית של הבנקים יתגלגל לפתחו של הציבור בקרוב. נא רשמו לפניכם לחפש עמלות חדשות והתייקרות בריביות, בחסות בנק ישראל, ממש בקרוב.
משפט הציבור בלעדי שינוי מבני של מבנה מוסדות השלטון הישראלי והרכבו, כולל קביעת איזונים ובלמים חדשים, שתפקידם להגביר ייצור של קונפליקטים מובנים במערכות השלטון, ולצידם, הגברת החשיפה והשיקוף של מוקדי השחיתות השלטונית, ישראל צועדת בבטחה לקראת כשל מערכות כללי.
אם הציבור לא יקח את המושכות לידיו ויעצור את מחול השדים הזה, יעביר את האחראים לכך מבנייני הממשלה למקומם הראוי בכלא מעשיהו, כי אז, נתניהו ולפיד הם עוד החלק היפה של קצה הקרחון, ואנו עלולים יום אחד (אפילו) להתגעגע אליהם, כי הבאים בתור הם הליברמנים, ואחריהם - המבול.