בִּלַּע עֲצָתוֹ
הוּפְרוּ מַחְשְׁבוֹתָיו וּבוּטְלָה מְזִמָתוֹ
הָאֵל שִׁבֵּשׁ דַעְתּוֹ וּבִלַּע אֶת עֲצָתוֹ
יֵדַע כֹּל חוֹרֵשׁ מְזִמָּה שֶׁמְּבַקֵּשׁ לְקַלֵּל
אַחַת דָּתוֹ שְׂפָתוֹ וְדַעְתֹּו הָאֵל יְבַלְבֵל
כִּי הַשֵּם שׁוֹמֵר יִשְׂרָאֵל
כִּי גּוֹי אֶל גּוֹי יִשָּׂא חֶרֶב, כִּי עָלָיו חָלַק
בְּאֵין לוֹ כְּלֵי מִלְחָמָה יִנְהַג מִנְהַג בּלָק
וְהָאוֹרֵר כְּבִלְעָם לֹא יָמוּת מוֹת יְשָׁרִים (כמיתת האבות)
כִּי חוֹרְשֵׁי מְזִמּוֹת יֵעַלְמוּ וְאָנוּ נִשְׁאָרִים
וְחַרְבָּם אוֹתם - תַּחֲרִים (כמו עד חרמה)
בְּרַם אִם נַקֵּל רֹאשׁ וּבַגּוֹי לֹא נִתְחַשַּׁב
יִלָחֵם בּנוּ בְּנִשְׁקֶנוּ וְיִנְהַג מִנְהָג מוֹאָב (נשקנו כחנו בפינו)
נְאַמֵּץ עֲצַת בִּלְעָם לִהְיוֹת צוֹדֵק וחָכָם
בַּל נֵהֵא עַם שֶׁמְּעָצְמָתוֹ שִׁכּוֹר וְנִפְעָם
כִּי הַקִּיּוּם נִתַּן לְכֹל עַם
שִׁכּוֹר נצחונות ישראל
בימינו אחרי מלחמת ששת הימים, קראנו לתופעה של שִׁכּוֹר נצחונות בלעז אופוריה. אסור לנו להיות שרויים באופוריה שִׁכּוֹרֵי כוח. גם כשנצח ישראל את סיחון
מלך האמורי ואת עוג מלך הבשן והתנחל שם בארצם, היה שִׁכּוֹר כוח עב נצחונותיו. ישראל פלש למואב וישב שם והחל לזנות אחרי בנות מאב ואלילי מואב. במלחמת ששת הימים, היינו שִׁכּוֹרֵי נצחון. מנהיגנו מרוב בטחונם בכוחם הביאו אותנו עד סוף חרבן ביום הכפורים תשי"ג . כל אחד מאתנו חש את הסוף הרע קרב כי נהנגנו בביטול לגויים ובהם לא התחשבנו. כיום אנו כמעט וחוזרים על אותה טעות, בהתרחקנו מעשית שלום עם שכנינו, באטום אזנינו להתראותיהם.
בבלק ראינו כי שנאתם של אויבי ישראל, איחדה בין מדין ומואב שנאמר עליהם: :
המכה את מדין בשדה מואב (בראשית לה/לו) הם עשו שלום ביניהם, כדי להלחם בנו. כך עשו מדינות האיסלאם השכנות לנו כדי להלחם בנו. הם עשו שלום "מעושה". ביניהם לבנון הנצרית סונית עם סוריה העלאווית, סונית. וכך נהגו סוריה עם טורקייה (כיום ברור שהיה מעושה) או ההשלמה של עירק הנשלטת על-ידי השיעה עם ירדן הבדווית הסונית. עשית שלום בין יריבים קשים מטרתה אחת להלחם בישראל. זה אשר עשה בלק עשה שלום מדומה עם מדין למרות העוינות ביניהם , כי בקש לנצח את ישראל, אשר גבר על עמים חזקים ועצומים ממנו. בלק הבין כי מלחמתו בישראל , איננה יכולה להיות מלחמה מקובלת, נשק מול נשק וצבא מול צבא, כי ידו תהיה על התחתונה וכך יאבד את ארצו. לכן חפש דרך להלחם בישראל ולנצח אותו , התענין לדעת מה מקור כוחו של ישראל , אמרו לו המדינים כי כוחו בפיו , לכן יעצו לו שילחם בנשקו של ישראל כדי לסלקו מארצו, שתוארו על ידו כך:
עתה ילחכו הקהל (הכונה לבני ישראל)
את כל סביבותינו כלחוך השור את ירק השדה.( כב/ד) . לכן פנה אל בלעם בן בעור שיאור -יקלל את ישראל כדי לסלקו מארצו.
מי היה אותו בלעם
מי היה בלעם בן בעור מהעיר פתור שבצפון ארם נהרים? אומנם לא נזכר בתורה שהוא נביא , אבל נאמר כי התגלה עליו ה' בשנתו. זה ההבדל בין משה הנביא שההתגלות של הקב"ה עליו הייתה בהיותו ער לעומת בלעם בהיותו ישן. חז"ל אומנם אמרו עליו
ולא קם נביא עוד בישראל כמשה, אבל באומות העולם קם, הוא בלעם, זאת כדי לתת טעם לעובדה שה' דבר אליו וצוה עליו איך להתנהג ואסר עליו לָאוֹר את ישראל.
נאמר עליו גם כי : ידע דעת עליון(כד/טז) למרות זאת הוא מתואר כעושה קסמים ולא נביא. אותו בלעם שבקש למות מות ישרים (כלומר כמיתתם של האבות) מאוחר יותר קראנו נאמר:
ואת בלעם בן בעור הקוסם הרגו בני ישראל בחרב.(יהושע יג/כב) בלעם מכונה גם רשע על-ידי חז"ל כי הוא יעץ לבלק בן צפור מלך מואב להכשיל את ישראל שיושבים בתוך עמו בזימה ובעריות באמצעות בנות מואב , ואכן הוא הצליח בכך, שנאמר:
וישב בשטים ויחל העם לזנות אל בנות מואב ותקראן לעם לזבחי אלהיהן ויאכל העם וישתחו לאלהיהן. (כה/א) שיא הדרמה בסוף הפרשה כאשר פינחס דקר למות איש ישראל ובת מדין כ: בא ויקרב אל אחיו את המדינית לעיני משה ולעיניכל עדת בני ישראל.(כה/ו) זאת עשה להכעיס . המעניין בכל דברי בלעם הן הברכות שברך את ישראל בעודו שונאם. והמוזר ביותר מדברי בלעם שמפיו נשמעת הנבואה בדבר ביאת המשיח ולו ברמז, שלא נשמע כמו מלים אלו בתורה.
אתונו של בלעם ותאור עצירתה והליכתה
אתונו של בלעם כפי שהדברים כתובים בפרשה מעלה את ערך האתון על פני אדונה בלעם, כי היא ראתה את המלאך ואת החרב שבידו ונלחצה ולא יכלה להמשיך ללכת, בעוד בלעם לא ראה את מלאך ה' על האתון יש דרוש מעניין אחד החכמים הגר"א שאומר כי האתון נתקלה במלאך ה' שנאמר:
ויעמד מלאך ה' במשעול הכרמים גָדֵר מזה וגָדֵר מזה (כב/כד) ויוסף
מלאך ה' עבור ויעמד במקום צר אשר אין דרך לנטות ימין ושמאל (כב/כו) הראה לו (מלאך ה' לבלעם) שלושה דברים שהם מגינים על ישראל , ולכן לא יוכל לעשות להם מאומה: מצוה ותורה ויראה והראהו המלאך שלושה דברים אלה מלמעלה למטה.
בהתחלה נאמר על המלאך שהוא "נצב בדרך" והדרך כמובן היא דרך החיים רמז ל"אורח חיים". שהוא הטור הראשון של שולחן ערוך. לאחר מכן
"משעול הכרמים" שהיא התורה הנקראת "כרם ה' צבאות" (ישעיהו ה/ז) וכידוע כרם ביבנה שימש מרכז התורה לאחר חרבו הבית והוא למעשה שהציל את היהדות. במלים "גָּדֵר מזה וְגָּדֵר מזה", רמז ל"לוחות הברית" עליהם נאמר : "מִזֶּה וּמִזֶּה הֵם כְּתֻבִים" (שמות לב/טו) וזה רמז לתורה שבכתב ולתורה שבעל פה. בגימטריה זה שוה 12 ועו פעה זה 12 מסתכם ב-24 , הם 24 ספרי המקרא. ועאשר נאמר: ויעמד במקום צר אשר דרך לנטות ימין ושמאל, רומז על המצוות שאין לנטות מהן ימין ושמאל. שנאמר: לא תֹסִפוּ על הדבר ולא תגרעו ממנו (דברים ד/ב)
שירת הלל לישראל
מַה טֹּבוּ אֹהָלֶיךָ יעקב משכנותיך ישראל. כִּנְחָלִים נִטָּיוּ כגנת עֲלֵי נהר כַּאֲהָלִים נטע ה' כארזים עלי מים. יִזַּל מים מִדָּלְיָו וְזַרְעוֹ במים רבים . (כד/ה,ו,ז) האם נכון לטפוח על השכם ואת עצמנו לשבח, או לתת לזר לתאר ולשבח , יהללך זר עדיף" לפי הכלל: יהללך זר וְלֹא פיך . אולם כשהזר איננו מוכן או רוצה להלל ולשבח מתוך איבה , שנאה וקנאה אזי:
"יהללך זר", "וָלֹא פִּיךָ". בימים אלה מרבים לבח אותנו על השגינו, כמדינה צעירה בת שישים שנה פלוס:
בחקלאות,בהשקיה ובהתפלה, במדע, בהנדסה, באוירומאוטיקה, בחלל ובהכשרת טיסים הטובים בעולם ובהמצאה, ובהיי-טק וברפואה, כמעט ואין תחום שהמדינה הזעירה הזאת איננה מצטיינת בו, לא בכדי זכתה יחסית הרבה יותר ממה שזכו מדינות העולם.
והנה אין אנו רק מבקרים את התועים וּמְגַנִּים את הפושעים, אלא אנו מצליפים את עצמנו בשוטים. אם אנו רואים ששר או ראש עיר או ראש ממשלה או נשיא , מובאים לדין, הרי רק מפני שאנו לא "מכסים" עליהם , בעוד מדינות אחרות, אצלם הכל ישרים ותמימים וטהורים. דברי בלעם שבא לקלל, מצא את עצמו מברך, מצאתי דוגמתו רבים בעולם, שמברכים אף כי הם מהצד העוין לישראל: מצאתי דברים של איזה כתב ערבי שפורסמו באינטרנט: כותרת המאמר היא:
"מדוע עולים עלינו (הכונה לאיסלאם או לערבים) היהודים" אמיתות חשובות" . (ראה נספח מקוצר של המאמר) זה מרענן נוכח הבקורת הקטלנית של אנשינו שעושים מישראל כגרוע מכל המדינות "הנאורות". מובאים כנספח דברי המוסלמי מתורגמים מערבית , איך נראים אנו בעיני הזר.
לְפִיכַךְ חַַיָּבִים אָנוּ בָּאֱמֶת לְהוֹדוֹת
לְהַלֵּל לִלְמוֹד וּלְלַמֵּד כֹּל הַיִּסּוֹדוֹת
גָּם לְבַקֵּר וְלִמְחוֹת ולְהַלֵּל וּלְשַׁבֵּחַ
לֹא לִהְיוֹת מְרוּצִים ולִהְיוֹת שָׂמֵחַ
לִהְיוֹת חֲרוּצִים, לְהוּסִיף וּלְפַתֵּחַ
אֵין הַדָּבָר מוּבַן מְאֵלָיו יֵשׁ לְנַתֵּחַ
לֹא לִמְרוֹחַ וְתִקְווֹתינו לָאֵל נְשַׁטֵּחַ
אַשְׁרֵי הַשָּׂמֵחַ בְּחֶלְקוֹ וּבָאֵל בּוֹטֵחַ
וְנוֹסִיף לוֹמַר כֹּל יוֹם עֲלֶינוּ לְשַׁבֵּחַ
כִּי אֱלֹהֵי יִשְׂרָאֵל אֶת עַמּוֹ לֹא זוֹנֵחַ
נספח של שמות, מספרים ועובדות
כאמור דברים אלה נכתבו על-ידי מוסלמי
ומופצים לכן מאן דבעי באינטרנט
שם המאמר: מדוע היהודים עולים עלינו
הכותב פותח מאמרו בציינו כי מדובר בארבעה עשר מיליון יהודים בעולם שמקום הימצאם הוא כך: כ-7 מיליון יהודים באמריקה, (כפי הנראה בכל יבשת אמריקה). ו-5 מיליון באסיה יש להניח שזה כולל את ישראל, ו-2 מיליון באירופה ומאה אלף באפריקה. אלה לעומת מיליארד וחצי מוסלמים, המהוים 1/5 מתושבי תבל , אשר מיליארד מהם נמצא באסיה ובמזרח התיכון ו-44 מיליון באירופה והיתר באפריקה, והוא מבהיר שמול כל יהודי יש 107 מוסלמים .
הכותב מוסיף ואומר, כי 14 מיליון היהודים , חזקים ממיליארד וחצי המוסלמים. ושואל מדוע? . התשובה וההסבר מובאים בסוף הרשימה שלו. זאת לאחר שהוא מציג את הנתונים העובדות פרוטרוט כנתונים שאין לחלוק עליהם שמכנה אותם : אמיתות-קרי העובדות ונתונים שתומכים בדבריו . הוא מפרט שמות, מעשים שתרמו לאנושות ואשר נעשו על-ידי היהודים, בתקופה המודרנית והוא עובר שלב אחר שלב.
תחילה מביא שמות (שלפי ידיעתו הם יהודים) הראשונים שמביא ברשימתו אלה הם:
- הוגי דעות ומדענים בעולם - אלברט איינשטיין , יצחק ניוטון, זיגמונד פרויד, קרל מרכס , פול סם ווילסון , מילטון פרידמן.
- ממציאי אמצעי רפואה חשובים שלא היו קימים - הזריקה הרפואית, על-ידי בנימין רובין. חיסון נגד שיתוק ילדים הוא יונה סאלק ממציא התרופה לסרטן הדם (לוקמיה) הוא גירטרוד אליון . מגלה מגפת דלקת הכבד וממציא את הטיפול בה הוא ברוך בלומברג . ועוד שמות של רופאים עולמיים כחוקר העגבת , פאול ארליך , אילי מטשינקוב בתחום רפואה מונעת ואנדרו שאלי בפסיכולוגיה והדיכאון , וגרגורי ביקוס ממציא כדורי מניעת הריון וסטנלי כהן מטובי החוקרים בתחום הסרטן, ויליאם כלו וקים הוא ממציא הדיאליזה וגם את התותבים.
- ממציאים בתחום האטום - ליו זיילנד. ואת ממציא הסיבים האופטיים- שולטז ואת ממציא פלדת אל חלד בינו סתרס ואת ממציא הסרט המדבר ואת הוידיו צ'רלס גינסברג
- אישים עולמיים שעשו היסטוריה - שרי חוץ של ארה"ב היו הנרי קיסינג'ר , גב' מדלין הלברייט וְכַּסְפַּר ויינברגר. ראש אוניברסיטת ייל הוא ריצ'רד לוין. ראש מנגנון המילואים הפדראלי האמרקני. הוא אלן גרינשפן . פוליקאי בעל חשיבות עולמית אמריקני הוא יוסף ליברמן ראש עניני החוץ הסוביטי היה מקסים ליטבנוב . ראשי ממשלה : של ניוזילנד ג'ון קיי, של סינגפור דוד מרשל, של צרפת פייר מנדס פרנס של בריטניה הגדולה דיזרעלי , וגם מייקל הווארד מושל אוסטרליה איזק איזק ושל רוסיה יפגיני פרימאקוב ראש פורטוגל ח'ורח'י סמבאיו סגן ראש ממשלת קנדה הירב גריי . ראש מדינת אוסטריה ברונו קרייסקי, שר האוצר האמריקני רוברט רובין מראשי הכלכלה העולמית ג'ורג' סורוס ומחשובי אנשי החברה והסיוע בארה"ב הוא וולטר אנינברג
- ממציאים והמובילים בתחומים שהפכו נחלת הכלל - שיאי עולם, לִיוָי גִינֶז את הסְטַרְבִּקס על-ידי הוורד שולטז . הגוגל סרגי ברן. ועוד בתחום האינטרנט רבים , שהפכו להיות כמובנים מאליהם כאשר ממציאהם ומביאיהם לעולם הם יהודים.
- אנשי תקשורת עולמיים - סי אן אן, וולף פליזר ., אי בי סי ניוז ברברה וולטרס. ושינגטן פוסט, יוג'ין מאייר הטיים הנרי גרונולד וושינגטון פוסט קתרין גראהם. ניו יור תיימז ג'זף ליליפלד. ניו-יורק תיימז מקס פרנקל .
לבסוף מביא את הכותב את הזכיות בפרסי נובל - ב-105 השנים האחרונות, זכו 14 מיליון יהודי ב-180 פרסי נובל. ואילו מיליארד וחצי מוסלמים שזכו בסך-הכל ב-3 פרסי נובל .