נזכרתי בטיול שלי לברצלונה, שחלף עבר לפני שבועות לא רבים. נזכרתי, שחברי שמואל קנה שם חולצה. טי-שירט רגילה. אז למה נזכרתי? כי החולצה עלתה אירו אחד.
הלכנו לטייל בשוק של ברצלונה, בחנויות שמיועדות למכור שטויות לתיירים. בחזיתה של חנות אחת, היה סל גדול מלא חולצות ועליו שלט גדול, רשום בכתב יד - 1 אירו. שמואל לקח חולצה ביד, מישש את האריג וזה מצא חן בעיניו. המחיר היה פיתוי שאין לעמוד בפניו. סוף סיפור.
בשבוע שעבר החלטתי לקנות חולצות. אני לא לובש טי-שירטס, אלא חולצות פולו. כמעט אותו דבר. חיפשתי חולצת כותנה. 100% כותנה, כי זה מתאים יותר למזג האוויר של הימים הללו. ועוד תנאי - שיהיה כיס בחזית החולצה. הכיס חשוב לי, כי אני מניח בו את המשקפיים וגם עט או פתק וחפצים קטנים.
לכאורה, מה פשוט מזה - למצוא חולצת פולו במידה ממוצעת? אז בקניון שלנו מצאתי חולצות במבחר צבעים וגדלים. אבל השילוב של לייקרה וכותנה לא מצא חן בעיניי וגם כיס לא היה. המחיר - 25 ש"ח - לא היווה פיתוי מספיק.
אז היכן מוצאים חולצות שיענו לשיגיונות שלי? בבני ברק! שם המבחר גדול למוצרים עממיים זולים וגם המחירים נוחים. מצאתי בגוגל חנות, המשתבחת בשלל מותגים מחו"ל ונסעתי לשם בכיף. בחנות הגדולה והצפופה מאוד, הרבה לקוחות וגם המון מתלים של חולצות. מוכר צעיר ונחמד הפנה אותי אל החולצות מכותנה וביניהן מצאתי גם חולצות עם כיס. די? המסע הגיע לקיצו?
כמה עולה חולצה? שאלתי. 189 ש"ח השיב המוכר. נדהמתי.
יש גם יותר זולות?
"כן, בהמשך החנות". בפינה מצאתי שם עוד מבחר של חולצות פולו דומות. במבצע.
כמה?
"89 ש"ח, כי זה במבצע".
היה חם ורציתי כבר לקנות משהו וללכת. אבל בחנות הזאת היה תור ליד הקופה. נשברתי ונסעתי.
בדרכי הביתה, עברתי ברחוב ז'בוטינסקי בבני ברק. נדמה לי שזה הרחוב הארוך ביותר בארץ ובחלק הבני-ברקי שלו, אני מכיר חנות בגדים. עצרתי להציץ.
בעומק, בתוך החנות, תלויות לראווה חלוצות פולו. "יש חולצות כותנה עם כיס?" - אני שואל. המוכר, ניתק מדו-שיח עם חברו ובחוסר חשק ניגש אלי ומציג לי את מעגל המתלים.
בדקתי, כן, יש חולצות פולו. חלקן 100% כותנה וחלקן אפילו עם כיס.
כמה זה עולה?
"29 ש"ח", השיב המוכר.
לא כמו בברצלונה, אבל מחיר שפוי...