אין ספק שגזר הדין של דניאל מעוז, שרצח את הוריו, ואשר נידון לשני מאסרי עולם פלוס, הוא העונש המקסימלי הקיים במסגרת החוק על הרצח הכפול. העונש משקף בהחלט את חומרת הפשע ומרתיע, וגם מספק הגנה לבני משפחתו של הרוצח מאחיהם המסוכן. לפיכך, הצדק הפעם נעשה וגם נראה.
הוּכח שאי-אפשר לחפות על 70 (!) דקירות סכין אכזריות, שתוכננו בקפידה ובוצעו בדם קר, על-ידי קרקס של החלפת גירסאות הזויות, כמו גרביים, בידי הלהטוטן הרוצח, וגם לא על-ידי הטלת הפשע הנורא על האח, ובלבד להימלט מציפורני העונש. חבל שגירסה אובססיבית זו אומצה בלי בושה על-ידי עורך-דינו, שחצה את כל הקווים האדומים של האתיקה המוסרית, וכל הדרכים היו כשרות בעיניו כדי לצאת טוב בעיני מרשו.
אגב, כדאי שהסניגור, דוד ברהום, יעבור קורס מזורז בפסיכולוגיה כדי לדעת שמרשו, אשר הפגין התנהגות נורמטיבית ואינטליגנטית, כדבריו, הוא בניגוד להגדרתו, בעל מאפיינים פסיכופטיים (שהם נחלת רוב הרוצחים). מאחורי התנהגות מרשימה זו מסתתר אדם אכזר וקר רוח, החסר כל מעצורים. ועוד לא אמרנו מילה על הפארסה של החזות החרדית שמעוז, בדומה לפושעים אחרים, התהדר בה בבית המשפט. האומנם הכל כשר בחסות הכיפה?
|
מי הם המרוויחים מהרפורמה החדשה במיסוי האלכוהול? ללא ספק בראש ובראשונה האוצר. קופת המדינה תתעשר לא רק מייקור המשקאות החריפים הזולים, דוגמת ערק ווודקה, אלא לא פחות מהוזלת המשקאות היקרים. נשמע אבסורדי? ממש לא.
הוזלת מותגי היוקרה בשיעור ניכר, עד 50%, תהפוך אותם לעממיים יותר, כך שיוכלו להיות בהישג ידם (וּפיהם) לא רק של העשירונים העליונים, אלא לא פחות של בני מעמד הביניים, שירצו לגעת במותגים ולהתנסות בהם. הגדלת הביקוש בקרב הציבור הרחב, בעקבות הוזלתם המשמעותית, תזרים מיליוני שקלים נוספים לקופת האוצר. זול הוא יקר כבר אמרנו?
בהנחה שהמשקאות הממותגים הם מופחתי אלכוהול, הרי הנזק לשיכרות קָטֵן. באשר למשקאות הבסיס, החריפים יותר, יש לקוות שייקורם הניכר יביא בכל זאת להפחתת שתייתם, בפרט בקרב בני נוער. וכך, מעֵבר להכנסה, תרומת הרפורמה תהיה גם לצמצום האלכוהוליזם לטובת הבריאות ולרווחת החברה.
|
למרבה הצער, דווקא שעות מצוקה מזַמנות לאדם יכולות נפשיות יוצאות דופן וחוסן אישי מזן נדיר. כך אצל אימה של הפעוטה אדל ביטון, שנפצעה אנושות מאבן פלשתינית, אשר בראיון עיתונאי נחשפו הקוראים לאישיותה המיוחדת ולעוצמותיה הרוחניות.
כך גם במקרה של מירב גזית, אמו של אייל, שנאבק במחלת הסרטן, שהיא מקור בלתי נדלה של אמונה אופטימית בחיים, וכך אצל פצועים, נכים וחולים קשים רבים.
אולם מעֵבר לכך יש לזכור, שהאופטימיות במקרים אלה היא גם עניין פרקטי, לא פחות מאמונה ותקווה. הורים לילדים חולים חייבים להיות אופטימיים לא רק כדי להחזיק מעמד ולתפקד כראוי, אלא בעיקר כדי להיות לילדיהם משענת איתנה ולעודדם להחלים. ואכן במשימה הלא קלה הזאת מירב עומדת בכבוד.
|
|