פרשת מסעי מסכמת את מסעות בני-ישראל אשר סבבו במדבר 40 שנה עד הגיעם לארץ המובטחת להם. עתה מול
הארץ שלהם, הם שומעים שוב את ההבטחה וכן הוראות התנהגות לגבי הארץ המיוחדת הזאת. ובארץ יושבים עמים רבים וה' מצווה את בני ישראל: "והורשתם את הארץ וישבתם בה" (במדבר לג, נב).
לכבוש את הארץ? לרשת אותה? ומה יאמרו על כך הגויים?
ורש"י כבר בפירושו לבראשית א, א מסביר: "שאם יאמרו אומות העולם לישראל: ליסטים אתם שכבשתם ארצות שבע גויים, הם אומרים להם: כל הארץ של הקדוש ברוך הוא היא, הוא בראה ונתנה לאשר ישר בעיניו, ברצונות נתנה להם (= לשבעת הגויים) וברצונות נטלה מהם ונתנה לנו".
ועל הפסוק "וירשתם" מבאר רש"י: "עודם ישראל בירדן, אמר להם יהושע: דעו על מה אתם עוברים את הירדן - על-מנת שתורישו את יושבי הארץ מפניכם (סוטה לד, א). ועוד: "והורשתם את הארץ מיושביה, ואז "וישבתם בה" - רק אז תוכלו להתקיים בה, ואם לאו - לא תוכלו להתקיים בה".
אין הכוונה שאם רוצים בני-ישראל מקום לגור, ילכו ויכבשו. הכוונה היא רק לארץ ישראל. רק למקומות אותם הבטיח הקב"ה לעם ישראל.
וכך מסביר ומרחיב הרמב"ן בפירושו לפסוק: "על דעתי זו אחת ממצוות עשה, שקב"ה מצווה אותם שישבו בארץ וירשו אותה. ואילו יעלה על דעתך ללכת ולכבוש ארץ שנער או ארץ אשור ולהתישב שם - יעברו על מצוות ה'. ורבותינו הפליגו במצוות הישיבה בארץ ישראל, ושאסור לצאת ממנה, עד כדי כך שידונו כמורדת האשה שאינה רוצה לעלות עם בעלה לארץ ישראל, וכן האיש, וכאן נצטווינו במצווה זו במקומות רבים: "באו ורשו את הארץ". אבל רשי"י פירש: והורשתם אותה מיושביה, ואז תוכלו להתקיים בה".
ובהמשך מפורט הקב"ה בפני משה את גבולות הארץ למען יצווה אותם לבני ישראל: "זאת הארץ אשר תיפול לכם נחלה.." (במדבר לד, ב).
ומה חשיבות הדיוק הזה בגבולות הארץ?
רשי מסביר: "לפי שהרבה מצוות נוהגות בארץ ואין נוהגות בחוץ לארץ, הוצרך לכתוב גבולי רוחותיה סביב. לומר לך מן הגבולים הללו ולפנים המצוות נוהגות" (רש"י).
ללמד אותנו קדושת ארץ ישראל וייחודה מכל הארצות. שיש הרבה מצוות הנהוגות רק בה, בתוך גבולות הארץ המקודשת הזאת, ורק בה.