החיים מלאים בניסיונות ובמכשולים, והאדם מחויב להיזהר ולהישמר לא ליפול בעצת היצר. אחד הדברים אשר היצר מצליח לחדור ולהיכנס בו ולגרום הרס גדול בחיי האדם ובנפשות בני ביתו הוא כאשר האדם מכניס לביתו ממון אשר לא השיג אותו ביושר. דבר זה גורם להרס ולחורבן חיי האדם, חיי משפחתו וקלקול הדורות הבאים אחריו. לכן ייזהר ויקפיד האדם שכל רכושו וכל ממונו יהיו ממקום טהור, נקי וקדוש ומזיעת אפו, ולא ממון אשר אינו מגיע לו.
וידוע מה שמובא בפרשת השבוע - בני גד ובני ראובן ומנשה באים למשה רבינו ואומרים לו: גדרות צאן נבנה למקננו פה וערים לטפנו. וקשה - הילדים יותר חשובים מהצאן והבקר, מדוע מזכירים את הגדרות לצאן ולבקר לפני הבתים לילדים?
אלא ידעו בני גד, מנשה וראובן, שהם נשארים לגור בחוץ לארץ והניסיונות קשים, ולכן היסוד הראשון לשמור את המשפחה בצורה קדושה ושלא יתדרדרו הילדים למקומות לא טובים. דבר זה מתחיל ומסתיים בפרנסה שמביאים ההורים לילדים. אם הכסף כסף נקי וטהור ובזיעת אפם של ההורים הרוויחו את כספם, כוח הפועל בנפעל ישפיע על הילדים ללכת בדרך טובה. אך אם הממון בא מגזל ומשקר ומקום שלא מגיע לאדם, כסף זה מזיק לנפשות בני הבית ונפשות הילדים. לכן בני גד, ראובן ומנשה הקפידו כל כך על הגדרות של הצאן, כדי שהצאן לא ירעו בשדות זרים. ואם הצאן לא ירעו בשדות זרים, הילדים והמשפחות ודאי ילכו בדרך ה'.
מובא בספרי החסידות שהרבה צדיקים אשר היו קדושי עליון ילדיהם יצאו לתרבות רעה ולא הלכו בדרך ה', והסיבה לכך משום שהממון אשר האכילו את ילדיהם לא היה ממקום קדוש. לכן נקפיד כולנו על עצמנו שלא לעשות מלאכת חברנו רמייה, כי כל העושה מלאכת חברו רמייה נאמר: "ארור עושה מלאכת חברו רמיה". וכל דבר נעשה בשלמות ובדקדוק ונזכה לאור חדש על ציון תאיר. ונזכה כולנו לגאולה שלמה.