אם היה נעשה משאל עם בדור יציאת מצרים

אני חושש, שפני ההיסטוריה של עם ישראל היו נראים אחרת, אם היו נעשים משאלי עם בדור יוצאי מצרים במעמדים, בהם היה צורך להכריע הכרעות גורליות. עוד טרם היציאה למסע מעבדות לחרות מתנהל מסע שיסוי נגד תפיסות מדיניות של משה ואהרון, כשדעת קהל מאשימה אותם ש"הִבְאַשְׁתֶּם אֶת-רֵיחֵנוּ בְּעֵינֵי פַּרְעֹה וּבְעֵינֵי עֲבָדָיו לָתֵת חֶרֶב בְּיָדָם לְהָרְגֵּנוּ". (שמות ה' 21). לא קשה להעריך מה היו תוצאות משאל העם, כשבתקשורת ובדעת הקהל היו שורשים חזקים לתביעה: "מִי יִתֵּן מוֹתֵנוּ בְּיַד ה' בְּאֶרֶץ מִצְרַיִם, בְּשִׁבְתֵּנוּ עַל סִיר הַבָּשָׁר בְּאָכְלֵנוּ לֶחֶם לַשּׁוֹבַע, כִּי הוֹצֵאתָ אוֹתָנוּ אֶל הַמִּדְבָּר הַזֶּה לְהָמִית אֶת כָּל הַקָּהָל הַזֶּה בָּרָעָב".(שמות ט"ז 3) לא קשה להעריך מה היו תוצאות משאל עם, אם היה נערך בדור יוצאי מצרים, כשדעת קהל נסחפת לעשות אידיאליזציה של עבדות מצרים, ואפילו קלגסות פרעונית נראית כמעניקה סירי בשר ולחמים לשובע עם קינוחי חצילים ותבשילים מטובלים בשום ערב לחך. לא קשה להעריך מי היה זוכה לרוב מכריע במשאל-עם עת חנה עם ישראל ברפידים, כש"אֵין מַיִם לִשְׁתּוֹת" כשעם צמא צועק בהפגנות מחאה רוויי זעם "לָמָּה זֶה הֶעֱלָתָנוּ מִמִּצְרַיִם לְהָמִית אוֹתִי וְאֶת בָּנַי וְאֶת מִקְנֵה הַצֹּאן" (שמות י"ז 4). הנהגה של עם חייבת להביא חזון, ולא להיגרר אחרי גילויי איבה ושנאה, הגוררים אותנו ממלחמה למלחמה דור אחרי דור, כששני העמים מבזבזים חייהם של נוער טהר חלומות בשדרות ובעזה, ברמלה וברמאללה, בשכם ובקרית שמונה. הנהגה של עם חייבת להביא חזון של השכנת שלום, שאינו נותן למציאות של עם שולט ועם נשלט להמשיך להתקיים תוך הקזת דם. הנהגה של עם חייבת ליטול באומץ את הגה ספינת החיים המדינית ולהביא אותה לחוף מבטחים של חיים לחוף של חיים ולא של מלחמות המכלות חיים כתופעה שבשגרה. הנהגה של עם אין לה זכות לבזבז סיכוי לשלום, כשנותנים את הבמה ללאומנות חשוכה להכתיב לנו את החיים. ובמקרה הנדון אני חושש מקנאי הלאומנות משני הצדדים, שימנעו מאיתנו את הסיכוי להגיע להסכם שלום. הלוואי ואתבדה.