כנראה שזגזגנות וצביעות הן יתרון משמעותי בפוליטיקה החדשה שלנו. רק בחודש מאי שנה זו (לא שנת 48, לא שנת 67 ואפילו לא שנת 73 אלא 2013) כתב השר פירון בדף
הפייסבוק שלו כדלקמן: "שינויים רבים חלו הלילה בחינוך החרדי: בתי ספר שלא ילמדו לימודי ליב"ה יתוקצבו ב-35% בלבד לצד תוכניות מעבר המאפשרות לימודי ליב"ה ללא פגיעה באורחות החיים של החרדים. יתקיימו מבחני מיצ"ב כתנאי לתקצוב. בוטל חוק נהרי בשנה הקרובה יוקמו בתי ספר ממלכתיים חרדיים, ועוד".
מהפכות אינסטנט לעיניים ביוניות בלבד.
כבר אז התפלאתי איך המפלגה הזו מצליחה צ'יק צ'אק לעשות מהפכות אינסטנט. שינויים שלא קרו במשך שנים קורים פתאום, לפחות בעיני השר הממונה, כאילו נעשו בערב אחד. משום מה גם במשרד האוצר רואים פתאום שינויים שאיש לא רואה אותם, השרים האלה הם כנראה סופרמנים עם עיניים ביוניות.
הכול חוזר לפנים ואז באות האכזבות ואז הכול חוזר לפנים. אחרי שמשרד החינוך ראה במיצ"ב את מהות הכול, אחרי שבמסגרת העתיד החדש של החינוך החרדי, הפך המיצב לתנאי למימון, לאחר שבשם השוויון ובשם הליבה עתרו גורמים לבג"ץ והבג"ץ אפילו חייב את הממשלה להנהיג את בחינות המיצ"ב גם בחינוך החרדי, לאחר כל אלה ובתום לא יותר מ-4 חודשים, מבטל כבוד השר את הבחינות.
אני רוצה להציע המפכה משלי גם לי יש פתרון מקסים לבעיית העדר הליבה החרדית. כמו שביטלנו את המיצ"ב, אפשר לבטל את הליבה גם בחינוך הכללי, ויש לי גם פתרון נהדר לאפליה בחינוך החרדי על-ידי הנהגתה גם בחינוך הכללי, יש בעיה, הציבור מתלונן, אז במקום להתמודד עם הבעיה מרחבים אותה לכל עבר, פשוט דוחפים את הראש עמוק בתוך החול, ומברברים על מהפכות.
האם מישהו התנצל בפני הקהילה החרדית על כך שלא נתנה לכף רגלו של המיצ"ב השלילי הזה לדרוך אצלה? האם מישהו טרח לומר להם, סליחה, טעינו, אתם צדקתם בכך שלא נתתם לרע הזה להיכנס? אני לא שמעתי על כזו התנצלות.
ביטול המיצ"ב – אקט בזבזני של פחדנות וחוסר מעש האמת היא שביטול הבחינות הוא אקט בזבזני ואקט של פחדנות וחוסר מעש, הרי אין לנו ספק שרצוי ונחוץ כלי מדידה להישגים של התלמידים, כי ללא כלי מדידה קשה מאד לשפר את מערכת, הייתה ויש לדעתי הסכמה שהמיצ"ב במתכונתו הנוכחית אינו משיג את מטרתו, ובעיקר סובל מתופעות לוואי קשות אשר מטילות ספק בתועלת השולית שלו, ובמצב כזה יש שתי אפשרויות, לבטל ולהקים קבוצת דיון על השיטה חדשה, או למשוך את המתכונת הקיימת, על בעיותיה השונות, ולהקים במקביל קבוצת דיון על שיטה חדשה, כבוד השר החליט שלא להתמודד ולבטל, וכך הולך לאיבוד מערך שלם של בחינות, משגיחים, בוחנים, בודקים – אשר ודאי יכול היה לתת מניסיונו העשיר גם למערך הבחינות החדש, לכשייבנה.
בנוסף, הסיכוי להחזיר בחינות מיצ"ב חיוניות, במתכונת חדשה, לאחר ביטולן הוא נמוך משמעותית מהסיכוי לשנות בחינות קיימות ולהתאים אותן לצרכי התלמידים והמערכת.
על-מנת ליזום ולצקת תוכן בכאלה מהפכות, על-אף כל ההתנגדויות, אנו זקוקים לשרים כמו
גדעון סער, על-מנת לשמר אותן אנו זקוקים לשרים כמו השר פירון, אשר בדיעבד מסתבר שגם לשימור אינו מספיק, אז האם אנו נעלה על הדעת שהוא, השר פירון, השר שביטל, יחדש אותן במתכונת נכונה יותר לאחר הפסקה של שנה שנתיים שלוש? מסופקני.
