כאשר שמעתי על החלטת שר החינוך הנכבד לבטל את בחינות המיצ"ב ולבטל בחינות בגרות, מבלי שהוצגה בפני הציבור הרחב כל חלופה להיבטי מדידה והערכה של הישגי התלמידים, ומבלי שהוצגו השיקולים והמשקלים שהובילו להחלטה, החלטתי לקפוץ לשכנתנו אמריקה, על-מנת לראות מה קורה שם.
לקפוץ אין פירושו היום לטוס, אלא לסייר באצבעות במקורות הרבים שיש ברשת. כך הגעתי ל-NCME, המועצה הלאומית למדידה בחינוך
National Council on Measurement in Education - NCME. עברתי על האתר – מדובר בגוף רבגוני, אשר בפירוש לא רואה בבחינות המסורתיות את מהות כל המדידה בחינוך. הוא פועל כבר לפחות עשרים שנה, כך שנכון יהיה להתייחס במלוא כובד הראש למחקריו ומסקנותיו. תרגמתי לנוחות הקוראים את דף ה"על אודות" שלו, אני מקווה שדייקתי.
משימה: לקדם את המדע והפרקטיקה של מדידה בחינוך.
חזון: להיות הסמכות המוכרת במדידה בחינוך.
מטרות: 1. לעודד פיתוח מחקרי במדידה חינוכית, לשפר את מכשירי המדידה והנהלים לצרכי ניהול, ניקוד, פרשנות, ושימוש לצורך שיפור יישומי מדידה בהערכה של אנשים, קבוצות, והערכה של תוכניות חינוכיות; 2. להפיץ ידע על מדידה חינוכית, ובכלל זה תיאוריה, טכניקות, ומכשור למדידה של תכונות אנושיות, מוסדיות וחברתיות רלוונטיות; 3. לקבוע נהלים מתאימים לפרשנות ושימוש בטכניקות ובמכשירים כאלה; 4. לפתח יישומים של מדידה חינוכית עם יחידים וקבוצות; 5. להגביר את ההשפעה של NCME בתוך קהילת המדידה החינוכית, כדי להבטיח נהלי מדידות מבוססים ואתיים; 6. להשפיע על מדיניות ציבורית ותרגול בנושא מדידה חינוכית; 7. לקדם את המודעות למדידה בחינוך כתחום של מחקר ולפעול לעידוד כניסה לתחום ושיתוף פעולה בינתחומי; 8. לספק לחברים זהות מקצועית חזקה ובית אינטלקטואלי במדידה חינוכית ולשפר את הערך של חברות ב-NCME; 9. להגדיל את הקיבולת התפעולית והפיננסית של העמותה כדי לשפר את יעילותה והכרתה הלאומית.
האם ליבת משרד החינוך היא ליבת החפיף?
אז מה אנו למדים? אנו למדים שמדידה היא דבר חשוב (ואני בטוח שאין חולק על כך), אנו למדים שמאחורי המדידה עומדת תורה, יש שיטות, יש מחקרים, יש כלים, מתבססים גם על מבחנים מסורתיים ושיטות ניקוד מסורתיות אך לא רק, יש כלים ושיטות להערכה לבודדים, לקבוצות, הכל קיים, צריך רק לרכז את המידע, לתכנן ולקבל החלטות מיטביות. חייבים! חייבים להשקיע! ואסור! אסור לחפף!
וכאילו כשלמדו את השיעור הזה על מדידות בחינוך, גם שר האוצר וגם שר החינוך היו חולים, או בילו על חוף הים כי הם מאיימים לשחוט את מערכת המדידה הקיימת מבלי להקים קודם לכן מערכת מדידה חליפית. הם אומרים לנו בפועל שכל הליבה שהם דיברו עליה היא ליבת חפיף, אשר ליבת החרדים בלימוד גמרא עולה עליה שבעתיים. בקצב הזה של הורדת סטנדרטים בחינוך הכללי לזנות, ייאלץ החינוך החילוני להדביק את הקצב אל מול החינוך החרדי, ולא הפוך.
היכן המומחים של משרד החינוך?
תארו לעצמכם ששרת הבריאות הייתה מחליטה שלא לחסן את הציבור בניגוד לעמדה המקצועית של הרופאים ומומחי הרפואה בארץ ובעולם. האם היו המומחים שותקים כדגים ומסתכנים בהתפשטות מגפה אלימה? והיכן המומחים של משרד החינוך? האם גם הם סבורים כמו כבוד השר שאפשר לבטל את המדידה מבלי להביא קודם לכן כלי מדידה מוכח ויעיל? האם גם הם בעד ביטול של כלי המדידה כי כך היה כתוב במצע של "אין עתיד"?
ומתי נדע שטעינו?
וכשנבין שטעינו אנו נהיה כבר קשישים והדורות הבאים יהיו חלולי מוח ונטולי ברק, נעדרי כל יכולת לתקן. את הסחף חובה לעצור כעת, אזרחים, פקידים, מומחים, סופרים, אקדמאים, אנא מכם ודאו שלא תהיו האחרונים המשכילים, כאן באגן, אנו פעלו שאנו נמשיך להיות נאת מדבר אינטלקטואלית, ולא ניטמע בבערות השוטפת את המזרח התיכון ולצערי מצאה לה שותפים בכירים מאוד בצנטרום של הפיילה של הממשלה.