בואו נביט בחוקה האירנית. (על-פי ויקיפדיה)
פרק 8 בחוקה האירנית פרק 8 מקנה למנהיג העליון הדתי של אירן, זה שאינו נבחר בבחירות דמוקרטיות, סמכות "להשתמש בצידוק האיסלאם למטרותיו" כלומר שבפועל, בנושאי מפתח, כל הבחירות הדמוקרטיות באירן הם פארסה אחת גדולה, כל ההנהגה האירנית, זו הקודמת וזו הנוכחית, היא הנהגה של בובות כי מעל כולם יש מנהיג מוסלמי דתי עליון שמקבל את סמכויותיו ישירות מאללה, והוא זה אשר יחליט אם אירן תשאף לנשק גרעיני, או לא תשאף, אם תצהיר על כך פומבית או תשקר לכולם, ולמנהיגים הנבחרים אין בפעל כל השפעה על עניינים אלה.
בהסכימנו לקיומה של יכולת גרעינית באירן אנו שמים עצמנו בידיו של הקוראן ובידי שליחיו הכי קיצוניים עלי אדמות.
מי שמבסס במצב כזה את החלטותיו על כוונות או על הבטחות, יהיה מנהיג חסר אחריות, גם אם הוא נשיא ארה"ב, ודאי אם הוא ראש ממשלת ישראל.
פעולת הטרור הקטלנית ביותר בעולם, אסון התאומים, קטלה כמה אלפי אנשים "בלבד", מסיבה אחת בלבד, לא היה בידי המרצחים הנקלים האלה נשק להשמדה המונית, כי אם היה בידם, הם ודאי היו משתמשים בו. על כן חייב העולם למצוא את הדרך למנוע מאירן כל יכולת להמשיך ולפתח נשק גרעיני, ואם המידע הקיים היום הוא שהם כבר די קרובים לסוף הדרך, חובה על העולם החופשי לוודא באורח פוזיטיבי ומוחלט שהם לא יגיעו לשם.
אנחנו לא מתעניינים בכוונות אלא ביכולות הדרך היחידה להאמין לכוונות "המפתות" שלהם כפי שמוצגות כעת על-ידי הפריזנטור הטוב שהם שלחו לאו"ם, זה לקצץ להם את היכולות.
האם הדרך היחידה היא צבאית? או שמא חייבים להמשך בסנקציות עד שיוותרו על גרעין בכלל? האם אפשר כלל לפתח גרעין אך למנוע זליגתו לפיתוח נשק להשמדה המונית? כל אלה שאלות שלי אין התשובה אליהן, אך לנו כמדינה חייבת להיות תשובה, לממשלה האמריקני חייבת להיות תשובה – והעיקרון המנחה חייב להיות, מניעה מוחלטת של יכולות לפיתוח נשק להשמדה המונית, תוך השארת הכוונות המוצהרות והחיוכים ההדדיים למדור הנימוסין וההליכות של חנה בבלי.
אם העולם חפץ חיים הוא חייב למנוע את היכולות עם ישראל, מדינת ישראל מחזקת את ידיו של ראש הממשלה במשימתו הקשה באו"ם. לא מחרחרי מלחמה אנו, יש לנו מיליון סיבות שלא להאמין להבטחות ולכוונות, אנו מאמינים רק ליכולות הגרעיניות האירניות, ומניעתן המוחלטת על-ידי העולם החופשי, ככל שחפץ חיים הוא.