לפני מספר שנים קיבלתי משופט בדימוס תובנה שלא תאומן על-ידי הדיוטות, אך זוהי עובדה משפטית וחלק ממציאות חיינו: המדינה, קרי הממשלה, משרדי הממשלה, פקידי הממשלה ועובדי ציבור, יכולים להפר את החוק ולפעול בניגוד לחוק. אם האזרח הנוכח בכך רוצה לשחרר קיטור הוא יכול להתלונן על כך לנציב תלונות הציבור במשרד
מבקר המדינה, אך זה פועל על-פי הכלל שאם הנילון אינו נפגע אישית אלא רק הציבור כולו נפגע – תלונתו לא תטופל, או במקרה הטוב, היא תטופל אך המתלונן לא ידע על כך ולא יקבל את תוצאות הטיפול. אם האזרח נוכח במעשה בלתי חוקי והוא יפנה לרשויות, התשובה שהוא יקבל, אם בכלל יקבל תשובה, תהיה "לך תתבע אותנו".
הדרך החוקית היחידה להפסיק עבריינות או שחיתות מוסדית, אמר לי אותו שופט, היא לפנות לבית משפט מתאים בבקשה שזה יוציא צו כדי שהעבריינות בה מדובר תיפסק. נשמע לא יאומן, אבל כך הדבר.
לפני יותר מעשר שנים קבע בית הדין לעבודה שמדינה משלמת לחלק מגימלאיה תשלומים בניגוד לחוק, ולמרות קביעה זו, המשיכה המדינה בהתנהגותה העבריינית במשך עשר שנים, עד שפניה לבג"ץ סיימה את ההתנהגות העבריינית הזו.
התוודה בפניי פרקליט בגימלאות שנהג לייצג את המדינה בבתי משפט, וסיפר שאם הוא היה מסב את תשומת שולחיו לכך שהמדינה פועלת בצורה בלתי חוקית נגד מאן שהוא, התשובה שהוא היה מקבל הייתה: "שהוא יתבע אותנו בבית משפט".
כיצד מתקבלת החלטת ממשלה אני אישית נתקלתי במקרה בהצעת החלטה שהובאה לאישור הממשלה שהייתה בלתי חוקית בעליל. הסבתי את תשומת ליבו של מזכיר הממשלה לכך עוד בטרם שההחלטה אושרה. ההחלטה כמובן אושרה בלי להתייחס להערה שלי ותשובת סגנו הייתה: "תתבע אותנו בבית משפט". אגב, באותו תהליך התברר לי שהחלטות הממשלה מתקבלות במחטף, מבלי ליידע את הציבור על הצעות החלטות בטרם אלה מובאות לדיון, ובלי להתחשב בטענה שהחלטה מסוימת היא בלתי חוקית, ואני מסופק אם מישהו מהשרים או עוזריהם בכלל קורא את הצעות החוק המובאות להחלטה.
להצעת ההחלטה מתלווה חוות דעת משפטית, אך עורך הדין שמכין אותה כלל לא מתייחס לשאלה האם ההצעה חוקית או לא (אולי הוא בכלל מתעצל לבדוק את חוקיות ההצעה, כי למה להתאמץ? מי שרוצה להתנגד שילך להתדיין). הנוהל הוא שאפילו לא נערכות הצבעות על החלטות. מפיצים את הצעת ההחלטה, ואם אין הסתייגויות היא מאושרת אוטומטית תוך שבוע. "אתה חושב שההחלטה בלתי חוקית – לך תתבע אותנו!"
כך במקום האימרה המקובלת בעבר הידועה לכל על משקל "לך תצטיין", הפכו הרשויות למנומסות יותר ואומרות לך: "לך תידיין".