איך רצוי להתייחס לרגשות הפנימיים שבנו? הגוף הפיזי שלנו הוא בית חרושת לייצור סמים, רק שאנחנו מכנים אותם רגשות, רגשות שגורמים לנו להזיה ולהתנהגות סהרורית, הרגשות משתנים והם אינם יציבים מה שגורם לאישיות שלנו להשתנות, וכתוצאה מהרגשות אנחנו מתנתקים מהאני העצמי, מזהותנו ומהמציאות האמיתית.
רוב האנשים חושבים שאת דפוס ההתנהגות הרגשי שאיתו הם נולדו ושאיתו הם חיים, היא תוכנה שמקובעת שאינה בשליטתם ושאינה ניתנת לשינוי, לכן חשוב לדעת שהגוף שלנו הוא בשליטתנו הבלעדית ושניתן לשנות ולהשתנות, באפשרותנו להחליט אם אנחנו רוצים לייצר ולהפעיל את הגוף ולהתנהג באמצעות הרגשות הפנימיים שבנו או שלא.
מה קורה לנו כאשר אנחנו מייצרים את הרגשות הפנימיים שבנו? בייצור הרגשות הפנימיים אנחנו גורמים לעצמנו לאי הפעלה נכונה ובריאה של הגוף, מעשה שגורם לשינוי התנהגותי, שינוי שמוציא אותנו מהרוגע הפנימי, כלומר ייצור והפעלת הגוף באמצעות הרגשות גורם לכך שהגוף אינו מתפקד ופועל באופן מכוון.
ייצור הרגשות הפנימיים אשר גורמים לאי הפעלה נכונה של הגוף, גורם לכל אותן בעיות אישיות, להיחלשות המערכת החיסונית שכתוצאה מכך חושפת אותנו למחלות, ואלו הגורמים העיקרים לרוב התופעות הפיזיולוגיות.
צורך להרגיש
מעצם ייצור הרגשות אנחנו מכניסים את עצמנו וגורמים - כתוצאה מההזיה הרגשית - לחיים במצב תודעתי של דמיון ויוצרים את האשליה. אשליות במבחן המציאות האמיתית מתנפצות להן. בגלל הצורך והנזקקות שלנו להרגיש יצרנו לעצמנו מגוון רחב של טקסים פולחניים רגשיים.
למעשה, יצרנו לעצמנו אורח חיים שמושרש בו הצורך והנזקקות שלנו להרגיש, שאין לו כל קשר למהות ולמטרת החיים הבריאים והשפויים.
אורח חיים רגשי זה מתבטא בכול תחום ותחום בחיינו, אם זה בנושא תזונה, שינה, ספורט, זוגיות, יחסי מין, משפחה, חברות, עבודה, צבא, דת, ועוד.
חינכו, אילפו, תכנתו אותנו שיש רק שתי אפשרויות שאיתם אנחנו צרכים להתמודד ולחיות.
נדנדה רגשית
אפשרות אחת היא לחיות עם הרגשות החיוביים שגורמים לנו להרגיש טוב איתם כמו, אהבה, אושר, שמחה, הנאה, צחוק, יצר מיני ועוד. אפשרות שנייה היא לחיות עם הרגשות השליליים שגורמים לנו להרגיש רע איתם כמו, פחד, חרדה, שנאה, רוע, כעס, דיכאון, לחץ, צער, עצב ועוד.
וכך עם הנדנדה הרגשית, הזיגזג הרגשי, שנע בין הרגשות החיוביים לשליליים ולהפך אנחנו חיים.
מהי האפשרות הנוספת? האפשרות הנוספת היא שאפשר לחיות ללא ייצור הרגשות הפנימיים שבנו והפעלת הגוף באמצעותםףועם כל מגוון סוגי ההתנהגויות והבעיות האישיות שנלוות כתוצאה מהם. אפשרות נוספת זו מאפשרת לגוף לתפקד באופן רגוע, וכאשר אנחנו
רגועים הגוף פועל באופן יציב ומאוזן, באופן מכוון.
אורח חיים רגוע
כדי להביא את הגוף לרמת מודעות והתפתחות מתקדמת זו, עלינו לחיות באורח חיים בריא.
אורח חיים בריא הוא אורח חיים רגוע ושלוו שיש בו סדר ושיגרה, שכולל בתוכו מכלול שלם של נושאים הקשורים לכך כמו רוגע, שינה רצופה, תזונה מתאימה, פעילות גופנית, שמירה על טמפרטורת הגוף, חיים ללא לחץ של זמן, היגיינה אישית וסביבתית, נשימות סדירות, חיים ללא בעיות הישרדות, ועוד.
מתי התחלנו להרגיש וללמוד על הרגשות? עוד בבטן אמנו הרגשנו, ועם דפוס ההתנהגות הרגשי הזה נבנתה אישיותנו.
דפוס ההתנהגות הרגשי מלווה אותנו בחיינו, וזהו דפוס התנהגות שאיתו אנחנו חיים ללא כל מודעות עצמית, אלא מתוך אינסטינקט ומתנהגים באופן אוטומטי עד שלב מסוים בחיינו שבו אנחנו מתחילים להיות מודעים יותר ויותר ומתחברים לרגשות הפנימיים שבנו.
הטעות הנפוצה היא בפרשנות שגויה לכול נושא הרגשות. הנה כמה דוגמאות.
דוגמה ראשונה, כאשר אני אומר לחברה שלי אני אוהב אותך, אני מרגיש את רגש האהבה, רגש האהבה הוא בגופי, הוא בתוכי, רגש האהבה הוא אישי ופנימי, הוא בי.
לכן אני אוהב אך ורק את עצמי ולא שום דבר אחר שחיצוני לי.
אני לא אוהב את החברה שלי, אני מיחס, משליך, את מה שרק אני מרגיש כלפי החברה שלי. בגלל חוסר ההבנה אני מרגיש, חושב, ומדמיין שאני אוהב אותה ובכך אני מאבד את זהותי.
לכן, כשאנחנו מעוניינים בבחירת בן או בת זוג למטרת זוגיות והקמתה של משפחה והבאת ילדים לעולם, הטעות הנפוצה שאנחנו עושים היא בכך שהבחירה שלנו נעשית בעזרת הרגשות, כאשר בפועל הבחירה הטבעית צריכה להיות על-פי קריטריונים רגועים, רציונאליים ועניינים, שתואמים את מטרת הזוגיות ומהות ומטרת החיים מבחינה אבולוציונית.
דוגמה שנייה, כאשר אני אומר לחבר שלי אני שונא אותך, אז אני מרגיש את רגש השנאה. רגש השנאה הוא בגופי, הוא בתוכי, רגש השנאה הוא אישי ופנימי, הוא בי.
לכן אני שונא אך ורק את עצמי, אני לא שונא את החבר שלי, אני מיחס, משליך, את מה שרק אני מרגיש כלפיו. בגלל חוסר ההבנה, אני מרגיש, חושב, ומדמיין שאני שונא אותו, ובכך אני מאבד את זהותי.
דוגמה שלישית, כאשר אני כועס ולא משנה מה מישהו אמר או עשה, אז אם כעסתי אני העצבני, רגש הכעס הוא בתוכי, אני עצבני על עצמי, ולכן אני מתנהג בהתאם, ומיחס, משליך, את רגש הכעס שבי כלפי אנשים אחרים שהופכים להיות הקורבנות שלי. בגלל חוסר ההבנה, אני מרגיש, חושב, ומדמיין שאני כועס ומתעצבן על האחר, ובכך אני מתנתק ומאבד את זהותי שאמורה להיות רגועה.
דוגמה רביעית, כשאני מפחד אני מפחד אך ורק מעצמי, כי רגש הפחד הוא בתוכי, וככה הלאה גם עם שאר הרגשות.
הדבר קורה עם כל הרגשות הפנימיים שבנו שאנו מיצרים ומעוררים בתוכנו ומיחסים אותם לכל מיני גורמים שהם חיצוניים לנו או דמיוניים, כולל הרגשות החיוביים והשליליים.
למה הדבר דומה? הדבר דומה לנרקומן שמזריק את הסם בעזרת מזרק לווריד, ובכך הוא מכניס את עצמו למצב של הזיה ומתנתק מהאני העצמי ומהמציאות האמיתית שבה הוא נמצא וחי.
מי שמייצר וחי על רגשות הוא גם כן נרקומן, כי רגש הוא סם, ואת הסם הרגשי בן האנוש מייצר בתוך גופו הפיזי, אם הדבר נעשה במודע או שהוא נעשה שלא במודע, מה שגורם לו להזיה רגשית ולהתנהגות בהתאם, ובכך לאבד את זהותו האמיתית ולהתנתק מהמציאות האמיתית לעולם האשליות.
הגוף הפיזי שלנו הוא בית חרושת לייצור סמים, רק שאנחנו מכנים אותם רגשות.
מסקנה: הרוגע הפנימי מתאפשר לנו אך ורק כאשר אנו לא מייצרים את הרגשות הפנימיים שבנו, לא החיוביים ולא השליליים.
סיכום: עוד בבטן אמנו התחלנו להרגיש, ולאחר שנולדנו המשכנו להרגיש, ובהתאם למה שהרגשנו תכננו ויצרנו לעצמנו את אורח חיינו, בשלב מסוים בחיינו אנחנו מתחילים להיות מודעים ולהתחבר לרגשות שלנו, ומתחילים לצאת מדפוס ההתנהגות האינסטינקטיבי שאיתו נולדנו ושעל-פיו התנהגנו באופן אוטומטי, שלב זה הוא השלב הקשה ביותר בחיינו כיוון שאנחנו מתחילים להבין שאנחנו סובלים ושמשהו אינו כשורה בבריאותנו ובתכנון חיינו, ואז אנו מתחילים לשאול שאלות ומחפשים תשובות, כדי לחפש איך לשפר את תפקוד גופנו, וללמוד איך להירגע ולהיות בריאים יותר ושפויים יותר.
המסר במאמר: הגוף שלנו הוא בית חרושת לייצור סמים, רק שאנחנו מכנים אותם רגשות, הרגשות החיוביים והשליליים הם סם שגורם למצבי הזיה, לכן להתרגש זה לא בריא.