המילים "אתה בחרתנו" הינן מילות של אמונה ללא כל גיבוי, כי היהודים לא זכו להגנה אלוהית, להפך - הם רק נרדפו והושמדו. ישנן כיום הרבה עדויות היסטוריות על התהוות העם היהודי, הם התחילו כמשפחה, כשבט אחד, כשבטים עם שלטון עצמאי (שנלחמו מדי פעם אחד בשני - כי כבר לא משפחה). הייתה תקופה קצרה שהם חיו בממלכה אחת - אלא שלאחר כמה עשרות שנים התפצלה זו לשתי ממלכות, ישראל ויהודה, שחוו הרבה מלחמות (גם אחת נגד השניה). אינני שוכח לרגע ש"הקנאים" (החרדים של העבר) לא רק שגרמו למלחמות אחים ולשפיכות דמים של יהודים נגד יהודים, הם היו האחראים בעבר הרחוק של עם ישראל לשלוש תבוסות קשות לאשור ולרומי וליציאות לגלות בגללן. התבוסות, וההגליות היו בגלל הפירוד בעם שאחראים לו הקיצונים הדתיים... אסור לתת להם לעשות זאת שוב.
|
משיצאו לגלויות למיניהן, והתפזרו בכל רחבי העולם, נוצרו קהילות גדולות שהתארגנו סביב בתי-הכנסת והרבנים. הם הפכו למן קונגלומרט אמורפי של קהילות רבות שנוהלו כל אחת בצורה שונה, (ולרוב ללא קשר בין הקהילות אף שמדי פעם נוצרו גופי על לקהילות, אך לאלו לא הייתה השפעה רבה), שוב, לא היה עם אחד, אלא גוף מקומי ייחודי עם חוקי דת ומסורת, כאשר המקדם הלאומי-הציוני הוא זה אשר הבדיל למשל בין היהדות והנצרות ובין היהדות לאיסלאם. במאה ה-19 נמצאו היהודים מפוזרים הרבה יותר מתמיד ובמרבית ארצות העולם, עדיין עם מאפייני דת ומסורת משותפים, אבל הרנסנס, ההשכלה והחילוניות הציונית החלה לחלחל, כאשר לצידה מתפתחת חרדיות קיצונית בחצרות של "חסידים" ו"מתנגדים" בכל רחבי אירופה ובעיקר באוקראינה, ברומניה והונגריה שהיו "בתחרות" לממש חוקים דתיים והלכות דרקוניות, כאשר הם עצמם חיים ופועלים לפיהם. מסתבר שאף שהכמיהה לציון הייתה חלק חשוב ובלתי נפרד באמונה היהודית, הרי ברגע שהתאפשר הדבר פוליטית, ונוסדה התנועה הציונית, המגזר החרדי התנגד לתנועה זו בפראות ממש, כי לדעתם הייתה זו התרסה על האמונה שהגאולה תבוא רק עם ביאת המשיח.
|
במאה ה-20, המהפכה הציונית עוד האמינה שהיהודים יתאחדו לעם אחד למען ציון. אבל כבר אז, לא חשבו כך בקהילות החרדיות בעולם ואפילו בירושלים. אפילו שרידי חצרות החסידים שהועלו לאחר השואה לארץ על-ידי התנועה הציונית, למקלט שבנתה עבורם בארץ הציונות החילונית. פיתחו שנאה ממש חולנית למציליהם ואף שהחרדיות הקיצונית הזו נשענת עלינו וחולבת אותנו זה שנים רבות, הם מכנים אותנו, את כל היהודים שלא כמותם: "..גויים", (כי לדידם אנחנו לא יהודים). הם ירדו כבר לשפל המדרגה כשהחרדיות הקיצונית, רואה עצמה, ורק את עצמה כעם היהודי. לפיכך, כיום, עם ישראל אינו לבטח עם אחד! כי הם אלו שפילגו את עם ישראל לאחר כל-כך הרבה דורות, ולכן הם חיים פה כמו שחיו בגולה, הם הפרזיטים החיים פה בגיטאות שבנו לעצמם, על חשבון היישוב החילוני, המתחמנים ומשקרים ומרמים אותנו. כי אנחנו ה"גויים" וזה מותר לפי ההלכה שלהם. ואנו בסכלותנו לא משכילים להוקיע את הקבוצה הזאת ולהוציאה ממחננו. תמהני מתי תשים ממשלה ישראל קץ למצב המביש הזה. הם מאמינים כי אנחנו הכובשים הלא חוקיים של ארץ ישראל, וכי מנענו מהמשיח לעשות את מלאכת הגאולה, ולכן הם מצפים למפלתנו מסתופפים בחצרות מנהיגי אויבי מדינת ישראל ונותנים להם תמיכה, הם מלעיזים ומשמיצים את המדינה בחו"ל, וגורמים נזק נוראי לכל יהודי באשר הוא יהודי.
|
יש להכריז על מרבית חצרות החרדים ותומכיהם ככת דתית (שמוצאה מהיהדות כמו השומרונים, הקראים והשבתאים), יש להתייחס אליהם כאל גוף עויין (ממש כמו לתנועה האיסלאמית), לדאוג שחוק השבות לא יחול לגביהם לעתיד, ולאסור לשווק במשק את אישורי הכשרות שלהם. אין לדרוש מהם התייצבות לצבא או לשירות לאומי. יש לדרוש מהם על הצהרת אמונים למדינה והמסרב יסווג כתושב, כאחד שאינו זכאי לבחור או להיבחר, וככזה שאינו זכאי לכל תמיכה כלכלית וחברתית, לא לקצבאות ביטוח לאומי מכל סוג או סובסידיות למיניהן (למעט לאלו המשלמים מיסיהם). ולכל הבלוגרים שיגיבו בשלילה למאמר זה, ברצוני להזכירכם כי מגזר זה לא שאינו תורם כלל לכלכלה לביטחון ולחברה, הוא גורם מעכב בנושא החינוך, ומנסה לפעול פוליטית רק לקידום ענייניו על חשבון היישוב החילוני... וכן! זה אכפת לי מאוד! אז עליי לומר כבר עכשיו שאינני מתרגש מכם מהזכרת השואה (שאגב הייתה פחותה בהרבה לו הרבנים היו מעודדים את קהלם החרדי לעלות לארץ ישראל במקום למנוע זאת בשנות ה-20 וה-30 של המאה הקודמת). לא אזיל דמעות להשתפכויות על בית סבא, והחיים בעיירה, אני גם בז לעכו"ם שבינינו עם כל השטויות על מקובלים וסוחטי כספים חרדים בכשפים ובקמיעות ואלה המתרפקים על קברי צדיקים. אני למשל מתחלחל למילה "מורשת" ככל שזה נוגע לרב עובדיה יוסף (כמי שהעמיד שני דורות של ילדים, רק לומדי תורה ללא שירות צבאי וללא מקצוע), כל אלו לא יזיזו לי ולאנשים כמוני, חוץ מהצער הרב שאתם, "יפי הנפש", לא קולטים את הסכנה החרדית וכך גם תמותו באיוולתכם.
|
|