בשבוע האחרון אנו עדים לפרשה חדשה אשר מסעירה את המדינה - פרשה של "הערצה" חסרת גבולות מצד אחד ומצד שני מספר מפורסמים שהשתן עלה להם לראש והמוח ירד למכנסיהם. הפרשה מדברת על מפורסם ידוע, אביו והמעגל הקרוב שלו, אשר, לפי הפרסומים, ארגנו מסיבות חשק, סקס וסמים עם קטינות שחלקן אף קטנות מגיל 16 ועל-פי החוק אפילו יחסי מין בהסכמה עימן אינם חוקיים. אך האמת היא שהפרשה הזו היא הרבה יותר גדולה מסתם זמר או כמה זמרים ומקורבים שלהם שהיו עם מספר ילדות. הפרשה עמוקה בהרבה יותר וקשה הרבה יותר מכפי שאנו חושבים. הפרשה היא פרשה ששמה לנו מראה גדולה מול העיניים, מראה מול החברה, מול מערכת החינוך, מול התרבות והערכים שרווחים במדינה שלנו ובכלל במערב בשנים האחרונות.
האשמה האמיתית האשמה אינה נעוצה בנערות אשר השתתפו באותן מסיבות. אותן נערות הן הקורבן ולא האשמות, הן הקורבן של מערכת שכבר מזמן איבדה את הצפון שלה, מערכת שכבר מזמן איבדה ערכים אמיתיים ועמוקים, מערכת שלמעשה מקדשת מראה חיצוני ולאו-דווקא שכל, מערכת שהחליטה לקדש ערכים זולים מאוד.
חברה שמקדשת סקס: החברה הישראלית הפכה להיות חברה של ערכים זולים, חברה אשר מקדשת סקס וכתוצאה מכך מוכרת לנערות שהדרך להצלחה קלה ומהירה היא דרך פתיחת הרגליים והמיטה, וזאת כתוצאה מהטלוויזיה אשר מוכרת אך ורק סקס, תוכניות ריאליטי רדודות וסרטים שאך ורק מקדשים את זה. כמו-כן, גם כתוצאה ונגזרת ישירה של כל האמור לעיל והיא הדוגמניות ומושאי ההערצה האחרים של החברה היום.
מערכת חינוך ללא ערכים: אך לא כל האשמה היא בטלוויזיה ובתרבות ה"צריכה" הרדודה. האשמה נופלת גם על מערכת החינוך שאינה מתפקדת, היא הכל חוץ ממערכת חינוך. המערכת לא מחנכת אלא מלמדת חומר כמו שמלמדים תוכי לדבר, חוזרת כל הזמן על אותו החומר עוד פעם ועוד פעם ועוד פעם. המערכת לא מחנכת, לא מלמדת לערכים בסיסיים מסוימים ולא מלמדת את הבנות שהן שוות קצת יותר מזוג ציצים ורגליים. מערכת החינוך למעשה כושלת בדבר הכי חשוב שהיא אמורה לעשות.
הגרעין המשפחתי: רבים יגידו ובצדק שאת הערכים צריך לקבל גם בבית ולא רק במערכת החינוך. את הערכים בראש ובראשונה ההורים צריכים לתת, ומעבר לזה - נשאלת השאלה איפה היו ההורים בכל הסיפור? האם הפכנו לחברה שהתא והגרעין המשפחתי שלה נסדקים ומתפרקים? האם בעולם שכולו מדיה וכולו "וירטואליות" הקשר הבסיסי בין ההורים לילדים נסדק וההורים פשוט לא יודעים מה קורה עם ילדיהם בגיל הזה?
הזמר ומקורביו: השאלה האחרונה שנשאלת היא מה בן אדם כבר צריך בשביל להיות "מאושר", הרי לזמר ולמקורביו יש הכל. יש להם הערצה עצומה, יש להם כסף ובגדול לא חסר להם כלום, אז למה אותם האנשים היו מוכנים לסכן הכל וזאת לכאורה רק בשביל "זיון" עם ילדה?
נסכם ונאמר, האשמה אינה נופלת על הנערות, הנערות הן הקורבן במלוא מובן המילה, הן קורבן של חברה חסרת חינוך וערכים, חברה שמכורה לריאליטי ולתכנים זולים עד מאוד. במובן מסוים, גם הזמר ומקורביו הם קורבן, קורבן של האישיות של עצמם ואולי גם של החברה שלהם (המעגל החברתי), חברה שלא יודעת שובע, חברה שכנראה תמיד יחסר לה משהו, תמיד תרצה עוד ועוד ולא תדע להסתפק במה שיש לה גם ככה.