יש שתי קטגוריות עיקריות לבחירה, כאשר אדם הולך למסעדה. הקטגוריה הראשונה היא מסעדה זמינה, שכבר אכלנו בה, או לחלופין קיבלנו עליה המלצות. מסעדה בינונית, בלי יומרות, עם אוכל טוב ותפאורה שגרתית. למקום זה נלך, כאשר אנחנו מאוד רעבים והפנטסיה העיקרית שלנו היא: אוכל -במובן הבסיסי והטוב של מילה.
הקטגוריה השנייה, היא מסעדה שאנחנו מצפים ממנה לאוכל נהדר של שף עם מוניטין של סטאר, תפאורה מצוינת, או נוף מיוחד, נשקף מהחלונות ושרות מצטיין. במילים אחרות: אוכל עם חוויה.
ברוב המקרים המסעדות המיוחדות יקרות יותר -למרות שגם המסעדות הבינוניות לא זולות. אבל זה קשור כבר ליוקר המחיה ולא לחוויות גסטרונומיות.
אסקפיזם טאיזו, מסעדה אסיאתית, בניהול השף יובל בן נריה שהרכיב תפריט בהשראת אוכל רחוב ממזרח אסיה: הודו, סין, תאילנד ווייטנאם- שייכת במלואה לקטגוריה השנייה. ממוקמת באזור עסקים תל אביבי חסר תואר והדר, בבנין משרדים חדש, לא רחוק מהתחנה המרכזית הישנה. עיצוב המסעדה היפהפה והמרגיע, בהרמוניה של צבעים, קווים, חומרים וצבעים, תורם ללקוח שעה קלה של ארוחה באווירת אסקפיזם. בחיי היום יום שלנו, ארוחת צהריים (אנחנו אכלנו ארוחה עסקית) המנתקת את האורח מהחיים שבחוץ- מעניקה חוויה של אסתטיקה, טעמים מיוחדים, עם שרות ברמה גבוהה.
לטאיזו יש את כל המרכיבים. תקרה בגובה של כ-'5 מ', אולם מרכזי וחדרים צדדיים ואף מרפסת הפונה לכיכר עירונית קטנה. עיצוב מאופק (במיטב החמרים הקיימים בתחום), בלי שום סממן מתלהם, שמנסה להדגיש את ההוצאות הגבוהות שעלה עיצוב מקום זה. המילה המסכמת היא: עידון. כך האווירה, הכלים, האוכל, ומקצוענות המלצרים והופעתם.
מה אכלנו? המנות מוגשות לאמצע השולחן, כך שכל סועד יוכל לטעום מכמה סוגי מנות. הארוחה העסקית היא במחיר 89 ש"ח. כולל שתייה, ללא הגבלה של חליטת צמחים.
מנות ראשונות שבחרנו לשני סועדים: מרק עם עם כיסוני וון טון. גרסא אחרת לטעם מרק העוף הפולני, מרק צח בגוון ענבר, עם חריפות ריחנית עדינה, עלי חסה פריכים וכיסונים הכי עדינים שאכלנו אי פעם. מנות נוספות, כרוב סיני ממולא, גרסא עדינה במיוחד של כרוב ממולא בירקות ובשר, גם כאן מילת המפתח היא: עידון. ועוד: סלט מעורב, עדין וחריף-קלות עשוי שוי פרגית וחזה אווז טחון עם קריספי רייז, כוסברה ונענע, בצל סגול וצ'ילי קשמירי.
למנות עקריות הזמנו שתי גרסאות של נודלס: אחד עם אטריות ביצים, "עבודת יד" עם עוף, פטריות, כרוב שחור ושומשום, והשני אטריות דקיקות עם תרד, קלאמרי ורוטב צדפות.
לא יכולנו להתאפק וסיימנו במנות אחרונות שהוסיפו לחשבוננו עוד 30 ש"ח לסועד: טרין שוקולד "ולרונה" עם בוטנים מלוחים וקרמל קשיו ופרפה מנגו ושוקולד לבן, עם מרנג ופטל אדום. שתי מנות שמשלבות את טעמי הדסרטים הקלסיים עם "נגיעות" בהשפעה אסייתית. את הדסרטים האלה אין להחמיץ אם כבר הגעתם לטאיזו.
תרשו לעצמכם!