קור וסערה בעיצומה של התחממות גלובלית

בשנים האחרונות מסתמנת מגמת הפחתה בכמויות המשקעים בארץ, במקביל למגמת ההתחממות, המהווה חלק מהשינוי האקלימי הגלובלי. תהליך ההתייבשות, שאינו מובהק סטטיסטית עדיין, מלווה בהתקצרות עונת הגשמים ובהתארכות ההפוגות שבין אירועי הגשם. עם זאת, בשנים האחרונות אירעו מספר סופות חורפיות חמורות, ובמובנים מסוימים חריגות. בדצמבר 2010 אירעה סערה קשה, שבמהלכה גרמו הרוחות והגלים להרס נרחב של החופים שכמוהו לא נרשם שנים רבות. בינואר 2013 התחוללה סופת גשמים שגרמה, בתוך פחות משבוע, לירידה של למעלה מ-250 מ"מ של גשם באזורים נרחבים במרכז הארץ, ובחלקם - למעלה מ-300 מ"מ - כמויות שגרמו גאות בנחלים רבים ולהצפות. גם השנה, בדצמבר 2013, אנו עדים לסופה קשה שאמורה להניב עשרות רבות של מ"מ גשם ליום ברצף של 4 ימים, ולגרום לשלג בהרים הגבוהים, אירוע נדיר עבור תחילת דצמבר. כיצד מתיישבות עובדות אלה עם מגמת ההתייבשות? המדענים מצביעים על מספר תהליכים הקשורים בשינויי האקלים, שהשפעותיהם על אזורנו מנוגדות. האחד הוא התפשטות אזורי המדבר הסובטרופיים לעבר האזורים הממוזגים. כך, למשל, צפוי שהשפעתו של מדבר סהרה על הים התיכון תתחזק ותגרום בו להפחתה בכ-20% במשקעים. תהליך זה עשוי להסביר את התקצרות עונת הגשם והתארכות ההפוגות שבין הגשמים. במקביל לכך, טבעות של רוחות מערביות המתקיימות בגובה של עשרות קילומטרים סביב הקטבים, צפויות להתחזק. הדבר אמור להגביר את עוצמתם של גלים אטמוספריים מסוימים ולא אחרים. אחד מהגלים שאמור להתחזק הוא זה שמזרים למזרח הים התיכון אוויר קר ולאירופה - אוויר חם. האוויר הקר המגיע לאזורנו במצב כזה, במגעו עם הים, סופג לחות רבה ומפתח עננות הגורמת לכמויות גשם גדולות. המסקנה מכל האמור היא שבעוד שמשטר הגשמים משתנה ומקבל אופי יותר יבש, אירועים של סופות גשם קשות יוסיפו להתרחש, ויאזנו במידת מה את התמונה.