תאטרון הקאמרי בתל אביב הוא תיאטרון ציבורי עירוני הנתמך על-ידי תקציב המדינה ועירית תל אביב ושייך למעשה לכלל הציבור שאף מממן במיסוי חלק מתקציבו. אל אף זאת, אירועים רבים שעורך" הקאמרי" מיועדים בעיקר לקהל אליטיסטי המקורב ומקושר לתיאטרון ולחוג הידידים שלו. סיכוי של ציבור פחות חזק שאינו מקושר ואין לו מנוי בתיאטרון (העולה כידוע מאות שקלים), להשתתף באירועים אלה נמוך מאד גם בגלל מחירי הכרטיסים היקרים ולמעשה לא ניתנת לקהלים רבים וציבור רחב אפשרות שווה והוגנת ליהנות מאירועים אלה. גם מחירי כרטיסי חלק ניכר מההצגות יקר מאד ורחוק מאד מלהיות שווה לכל נפש. האמנם הקאמרי הוא תיאטרון ציבורי או תיאטרון לאליטיסטים או מקורבים בלבד?
בסוף השבוע שעבר (ו' 6.12.13) נערך באולם הקאמרי 1 בתיאטרון הקאמרי בתל אביב בשיתוף עיריית תל אביב ותיאטרון הקאמרי מופע מחווה מיוחד לשחקנית כלת פרס ישראל חנה מרון במלאת לה תשעים. כ-1000 איש מילאו את האולם. מחירי כרטיס לאירוע זה עמד על כ-200 שקלים בממוצע מחיר כרטיס באולם למשל היה היה 230 שקלים. זוג שהשתתף באירוע נאלץ איפא להיפרד מכ-400 שקלים בממוצע. לגמלאים, לנכים ועוד יש אומנם הנחות, אולם גם לאחר הנחות אלה המחירים עדין גבוהים ורחוקים מלהיות שווים לכל נפש.
מקורבים לתיאטרון
מחירי הכרטיסים היקרים בשילוב העובדה כי הפרסום לאירוע מחווה זה הופץ בעיקר בקרב חוגי ומנויי וידידי התיאטרון, הביאו לכך שלציבור העממי הרחב לא ניתנה אפשרות שווה להשתתף באירוע. הוא לא ידע על קיומו וגם אם היה יודע, ספק אם היה יכול או מעוניין לשלם את מחירי הכרטיסים הגבוהים. אין פלא שקהל המשתתפים באירוע לחנה מרון (נכחתי באירוע) היה מורכב בעיקרו מאנשים המקושרים ומקורבים לתיאטרון או לחברי חוג הידידים שלו, בעלי מנויים בקאמרי ובעלי יכולת כספית, בקהל היו אישי ציבור רבים, אנשי עסקים, ובעלי מקצועות חופשיים ידועים ואנשים רבים הנמנים על האליטה החברתית והכלכלית בישראל.
אירוע המחווה לחנה מרון הוא אחד משורה של אירועי מחווה רבים שערך ועורך תיאטרון הקאמרי לאמנים ויוצרים בולטים. ברובם המצב דומה: המחירים יקרים מאד, הקהל הרב שמשתתף באירועים אלה מורכב ברובו מבעלי מנויים, מקורבי התיאטרון וחוג ידידי התיאטרון וכאלה הנמנים על האליטה החברתית והכלכלית כמו שופטים, בעלי מקצועות חופשיים וכדומה. יש אומנם בקהל פה ושם ציבור עממי אבל הוא במיעוט קטן. אנשים שלא מקושרים לתיאטרון או למקומות הנכונים הפונים לקופות לרכוש כרטיסים נענים במקרים רבים במשפט המוכר כל כך "הכל תפוס". באירועי מחווה אלה ואירועים מסוגם שעורך "הקאמרי" מופיעים אמנים שחקנים יוצרים והם מתאימים לקהלים רבים למה למנוע מהציבור הרחב ומאוכלוסיות פחות חזקות ליהנות מאירועי תרבות אלה וגם להיחשף אליהם? אחרי הכל מדובר בתיאטרון ציבורי עירוני השייך לכלל הציבור וגם ממומן בחלקו מכספי מסיו.
מי קהל היעד?
הרושם הוא, שהנהלת תיאטרון הקאמרי לא פונה לציבור העממי הרחב ומייעדת עוד מלכתחילה את ההשתתפות באירועים אלה לקהל המנויים ולמקורבים לתיאטרון ולחברי אגודת הידידים שלו. בנושא ההצגות המחירים לעיתים מטורפים לגמרי. ישנן הצגות שמחיר כרטיס לאולם הוא 300 שקלים ויותר לכרטיס. רבים בציבור הרחב לא יכולים לעמוד במחירים יקרים אלה ומונעים מהם את ההשתתפות בהצגות אלה .גם לאחר הנחות לגמלאים נכים ועוד המחירים גבוהים מאד וכאמור רחוקים מלהיות שווים לכל נפש.
לו היה מדובר בתיאטרון פרטי זו זכותו לקבוע איזה קהל הוא רוצה ומעדיף. אבל הקאמרי הוא תיאטרון ציבורי עירוני הנתמך מתקציב המדינה ומתקציב עיריית תל אביב. מדוע להפלות אוכלוסיות שונות ולא לאפשר גם לאוכלוסיות פחות חזקות, למשל, כאלו המתגוררות בדרום תל אביב ליהנות מאירועי המחווה לאמנים או מופעים והצגות אחרות המתקיימות בקאמרי? תפקידו של תיאטרון ציבורי הוא לדעתי לא רק לדאוג לשורת הרווח ולציבור מקורב ואליטיסטי אלא לפנות לכלל הציבור הרחב וגם הפחות "חזק" ולקרב ולחשוף אותו לתיאטרון.
מחירי הכרטיסים לאירועים הנערכים בו וגם להצגותיו צריכים להיות שווים לכל נפש ושלא יהיה זה תיאטרון שבעיקרו יהיה לעשירים או מבוססים כלכלית בלבד. הוא יכול לעשות זאת אם, יפחית משמעותית את שכר הטאלנטים. את שכר בכירי התיאטרון; יקצץ בהוצאות מנהלה מיותרות ובזבזניות והכסף שיחסך יאפשר להוריד מחירים ; אל תאמינו לאלה שטוענים כי רמת ההצגות תיפגע ותרד מי שאולי כן תיפגע היא רמת החיים של כמה טאלנטים ובכירים.
הפקה יקרה?
דוברת התאטרון יפעת יעקובסון מאשרת כי"הפקות המחווה מיועדות בעיקרן למנויי התיאטרון. המנוי משלם תוספת של 15 שקלים לכרטיס ומקבל 20 אחוז הנחה בקניית כרטיסים לחבריו שאינם מנויים בנוסף ישנה הנחה של 50% הנחה לאזרחים וותיקים ולנכים בכל רמות המיקום."
לגבי אירוע המחווה לחנה מרון כותבת לי הדוברת: "הפקת המחווה לחנה מרון, מרובת האומנים יקרה מאוד, ומחיר כרטיסיה זהה למחיר הצגה עם הפקה יקרה".
יורשה לי להעיר לדוברת הנכבדה בעניין דבריה על "הפקה יקרה". אומנם אכן כן האירוע לחווה מרון היה מרובה אמנים אבל חלקם הגדול הם אמנים המשתייכים לתיאטרון הקאמרי. חלק מהם הם אמנים שלא נמנים על השורה הראשונה והמחיר המשולם להם הוא בהתאם, כל אמן הופיע ב-2 שירים בממוצע. השימוש הבסיסי באכסניה לא עולה כסף ולהערכתי ניתן גם ניתן היה להוריד את מחירי הכרטיסים לאירוע המחווה לחנה מרון ולאירועי מחווה דומים -שקלים ל50-60 שקלים לכרטיס ואף פחות מכך מבלי לפגוע באיכות וברמת האירוע. מאחר שמדובר בתיאטרון ציבורי ראוי שהתיאטרון יגביר השקיפות לגבי התנהלותו אשמח אם ראשי תיאטרון הקאמרי ימסרו לציבור מהו הרווח הכספי מאירוע המחווה לחנה מרון ומאירועי מחווה אחרים בעבר? האם בנוסף לכרטיסים יש לתיאטרון רווח מתשלום זכויות שידור או הכנסות נוספות כמו פרסום וכדומה? כמה בדיוק משולם למפיקי האירוע? כמה הזמנות חינם חולקו לאירוע ואם כן מי הם המאושרים שזכו בהם ולפי איזה קריטריונים?
שמעתי את שרת התרבות
לימור לבנת באחד מכנסי החינוך מודיעה כי הממשלה החליטה להגדיל את התקציב למוסדות התרבות וכי היא רואה חשיבות בהנגשה וקרוב של אירועי תרבות איכותיים לכלל אזרחי המדינה. קורא אני לשרה הנכבדה לפנות להנהלת תיאטרון הקאמרי ולקרא אותה לסדר ולהודיע לה כי אם לא יוריד "הקאמרי" מחירי הכרטיסים הגבוהים לאירועיו והצגותיו למחירים שווים לכל נפש ויפתח שעריו גם לקהלים עממיים ורחבים יותר הוא לא יקבל שקל מתקציב המדינה, אך ספק אם תעשה כן שכן לא תרצה להסתכסך ולהיכנס לעימות עם ראשי מוסדות וגופי התרבות ואגודות הידידים שלידן שחלקם לפחות מקושרים היטב לתקשורת, לפוליטיקאים ולבעלי הון.
קורא אני גם לנציגי השכונות בעריית תל אביב ופעילים חברתיים בעיריית תל אביב להעלות את הנדון במאמר זה לסדר היום במועצת העיר ולדרוש מראש העיר שהוא בעצם "הבוס" של הקאמרי לדרוש מהנהלת התיאטרון לפתוח שעריו לקהלים רחבים בעיר ולאפשר גם לאוכלוסיות פחות חזקות ליהנות משורותיו. צריך להיות ברור תיאטרון הקאמרי הוא לא תיאטרון פרטי של אף אחד, הוא של כלל הציבור- שלנו.