תחזיות הייכל הסופר המצרי חסנין הייכל, שהיה שר ההסברה בתקופתו של גמאל עבד אלנאצר, מתייחס לשנה החדשה בראיון לערוץ הטלוויזיה המצרית C.B.C. אלה מקצת דבריו:
- מצרים והמזרח התיכון בכללו חוו במרוצת העשורים האחרונים אירועים מכוננים כגון השלום הנפרד עם ישראל, המלחמות עם לבנון, המהפכה באירן, המלחמה באפגניסטן והמלחמות בעירק. ובנוסף - אירועי "האביב הערבי" שהותירו אותנו באזור מותש העלול ליפול.
- מצבו של המזרח התיכון קשה ביותר. מצרים עדיין מחזיקה מעמד. עליה לצעוד קדימה במרוצת השנה החדשה, אחרת אני חושש מהתדרדרות באזור כולו שמצבו מבחיל נוכח ההרס והחורבן השוררים בכל מקום.
- אם נביט לכיוון דרום - סודן מתפרקת, מערבה - לוב בוערת, ולכיוון מזרח - חזית מתחממת בגבולות עם אירן. ואילו מצבה הכלכלי של מצרים הוא על סף תהום, כמו גם מצבה המדיני והחברתי.
- שר ההגנה במצרים הגנרל אסיסי האיש החזק במדינה טרם החליט אם יגיש מועמדות לנשיאות. בפניו ניצבת דילמה קשה. כך התרשמתי מפגישתי האחרונה עמו. כי אם ייבחר וייכשל במימוש השאיפות המצופות ממנו, הדבר ישפיע לרעה על הכוחות המזוינים.
- ביקרתי בלבנון ונפגשתי עם נסראללה ועם אישי ממסד לבנוניים. חיזבאללה הוא גורם דומיננטי בזירה המזרח תיכונית ויש להתחשב בו. זאת משום שהוא בבחינת מפלגה לבנונית ויש לו קשרים עם אירן.
- בסוריה קיימת אופוזיציה חזקה הדורשת שינוי. המשטר הפך אלים יותר. הנשק זורם לצדדים, וזה מחמיר את מצבה של סוריה. אסד יגיש שוב מועמדות לנשיאות ב-2014, ונראה שהוא יצליח להיבחר. הדבר מהווה בעיה, כי המלחמה לא תסתיים.
- לגבי אירן, איני סבור כי ארצות-הברית תתקוף את אירן. גם ישראל לא תתקוף את אירן לבדה בשל המרחק בין שתי המדינות והתנאים הגאוגרפיים.
דברי הייכל.
צרות באות בצרורות גם בלבנון יש התפתחויות. חיזבאללה ומנהיגו נסראללה מבוזים במישור הבין-ערבי, אך בעיקר בזה הפנימי. זאת בשל הסתבכותו של הארגון במלחמה בסוריה לפי צו של חמינאי. לא עובר יום שבו אין מתפרסמים מטעם הנהגת חיזבאללה הספדים על לוחמיו בסוריה. גם אי-אפשר יותר להסתיר את גופות ההרוגים ואת טקסי הקבורה. ואילו נסראללה מכריז כי מלחמתו בסוריה היא למען לבנון, סוריה וההתנגדות לישראל.
הממשלה בלבנון היא ממשלת מעבר, ובעצם - ממשלת שיתוק. חיזבאללה הפך למרכיב יסודי בקואליציה והוא דורש תשעה שרים שיבטיחו לו רוב בכל הצבעה ויכולת לטרפד את הצעות יריביו. הסונים ותומכיהם הנוצרים מתנגדים להרחיב את השפעת חיזבאללה במערך השלטון במדינה.
נראה כי ההתרחשויות במדינה קטנה זו תואמות את הפתגם הערבי האומר כי אסונות אינם באים אחד אחד, אלא בצרורות. כך, בית הדין הבינלאומי הכריז כי משפטם של הנאשמים ברצח אלחרירי ייפתח ב-16 בינואר 2014. יש 4 נאשמים אנשי חיזבאללה, אך נאשם חמישי, חסן מרעי שגם הוא איש חיזבאללה - ירד למסתור. הממסד הלבנוני והמדינה כולה מחכים למשפט הממומן בחלקו על-ידי הממשלה הלבנונית ב-58 מיליארד לירות לבנוניות, שהן 49 אחוז מכלל הוצאות המשפט.
גם הקדנציה של נשיא לבנון מישל סולימן עומדת להסתיים, אך אין סיכוי שהבחירות יתקיימו במועדן, וזאת בגלל מחלוקת מי יהיו המועמדים.
המתח בין הסונים והעלאווים תומכי המשטר הסורי גובר בעיקר באזור טריפולי.
ואחרון אחרון וכלל לא חביב: לבנון מוצפת בפליטים הזורמים מסוריה, שהסיוע הדל של ממשלת לבנון והאו"ם מותיר אותם טרף לגל הקור, לשלג והרעב.
ידן תמיד על התחתונה הנשים במצרים אינן מרוצות מן החוקה החדשה שתעמוד למשאל עם ב-14 וב-15 בינואר 2014, ואת מחאתן הן מביעות בהפגנות ואסיפות. זאת למרות תמיכתן במהפך השלטוני ובעומד בראשו גנרל א-סיסי.
לטענתן, החוקה המתוקנת אינה שונה מן החוקה שחיברו "האחים המוסלמים", וייצוגן של הנשים במוסדות המדינה אינו הולם. זאת, למרות השתתפותן של הנשים בהפיכת ה-25 בינואר וגם במאבק נגד "האחים המוסלמים".
הנשים המצריות גם מוחות על כך שאין עונשים מרתיעים על ההטרדות המיניות הפושות במקומות ציבוריים, בתחבורה הציבורית ובמוסדות הלימוד.
בהפגנות הנשים בימים אלה משתתפים גם אנשי דת ליברליים מאוניברסיטת "אלאזהר". המשטרה מגלה יחס סלחני כלפי המפגינים ונמעת מפיזור ההפגנות.
תקציב שאומר הכל תקציבה של סוריה משקף את מצבה הכלכלי. מדובר בתקציב זעום שמחציתו מיועדת לסובסידיות. נשיא סוריה בשאר קבע כי תקציבה של מדינתו לשנת 2014 יעמוד על 1.39 טריליון לירות סוריות שהן 9.26 מיליארד דולר. 49 אחוז מן התקציב מיועדים לסובסידיה לדלקים, אורז, קמח וסוכר.
כדי להסביר את חומרת המשבר הכלכלי שבו נתונה סוריה למרות המיליארדים המגיעים מאירן, ראוי להשוות את תקציבה של סוריה לתקציב השנתי של ישראל, גם אם השוואות בתחום זה הן בדרך כלל בלתי רצויות. תקציבה של ישראל לשנת 2013 מגיע ל-360 מיליארד ש"ח, כלומר כ-102 מיליארד דולר. זאת, בעוד שאוכלוסייתה של סוריה גדולה כמעט פי שניים וחצי מזו של ישראל.
לדעת אנליסטים כלכליים, יקשה על המשטר להעביר תקציב כלשהו ולממשו הלכה למעשה, בשל מצבה העגום של המדינה והעדר המשילות השוררת בה.