חבל שהמשבר התפקודי האקוטי בו נמצאת לשכת עורכי הדין לא הוביל את ועדת השופטת פרוקצ'יה, שדנה במשבר וסיבותיו, לעסוק בסיבות העומק של המשבר ובהצדקה לעצם קיומה של לשכת עורכי הדין כלשכה סטטוטורית. ועדת פרוקצ'יה דנה בשיתוק הפוליטי המוחלט של מוסדות הלשכה וכלל לא דנה בשאלה החמורה יותר והיא - האם קיים קשר בין מצב שוק עורכי הדין לאי-היכולת להגשים את תפקידי הלשכה והשיתוק הפוליטי.
הנחת היסוד של הוועדה הייתה שאי-התפקוד של הלשכה נובע בראש ובראשונה ממשבר פוליטי הנובע משיטת הבחירות, ומשבר זה ניתן לפתור על-ידי שינוי השיטה והנהגת משטר קואליציוני בלשכה, להבדיל מהמצב כיום, בו חברי הגוף המבצע (הוועד המרכזי) כוללים חברי אופוזיציה שמטרתם לסכל את תפקודו של ראש הלשכה.
מי שמכיר את לשכת עורכי הדין יודע שהשינוי הארגוני כשלעצמו לא יפתור דבר. ראש הלשכה הנבחר יוכל להקים קואליציה אד הוק ולמנות ועד מרכזי רק כדי לגלות בשלב הבא שהוועד הזה מכשיל אותו בכל אשר יפנה. בניגוד לבחירות במדינה, שם בכל זאת קיימת מחויבות לקהל בוחרים ולגורמים נוספים, עסקני הלשכה, כשנבחרו, לא מחויבים אלא לבריתות הפוליטיות ביניהם, הנוצרות אד הוק עקב אינטרסים אישיים, וגם מחויבות זו היא בערבון מוגבל. זו הסיבה לכך שבכל מבנה ארגוני הלשכה לא תתפקד.
גורם בסיסי נוסף לאי-תפקוד הלשכה הוא הצפת המקצוע. לא ניתן לשמור על רמתם של עורכי הדין, הכשרתם והתאמתם לתפקיד כאשר בשוק כבר מסתובבים למעלה מ-60,000 עורכי דין המתחרים בכל דרך על פרנסה ועוד היד נטויה. בה במידה לא ניתן לאכוף כללי התנהגות ואתיקה בסיסיים על עורכי הדין, או להבטיח את רמתם המקצועית.
בהחלט ניתן לדמות את לשכת עורכי הדין למשאית כבדה המצוידת במנוע של טוסטוס. שום שינוי במבנה המנוע הזה לא יצליח להזיז את המשאית. המציאות בשוק עריכת הדין היא כזו ששום מערך ארגוני לא יוכל למלא את התפקיד שהועיד המחוקק ללשכה וחבל שמכל חברי הוועדה רק ד"ר לימור זר-גוטמן, המעורה בחיי הלשכה, הבינה את הדברים, או ליתר דיוק סברה שיש לעסוק בדוח גם בכך.
אל תטעו לחשוב כי חברי הוועדה היו תמימים וסברו כי הבעיה בלשכה היא רק בעיה ארגונית פוליטית. הם התמקדו במשבר הנוכחי וסברו שניתן לפתור אותו ללא התייחסות לבעיות היסוד ובכך טעותם. הוועדה הותירה פתח נרחב לדון בעתיד בבעיות אלו אם המלצותיה לא יניבו פרי; להערכתי, לא יהיה מנוס מכך כבר בשנים הקרובות.
מכל מקום, גם לפי הדוח נדרש בדחיפות ביצוען של רפורמות ארגוניות רבות ומקיפות שיש לבצען לפני הבחירות הבאות בלשכה, שהדוח ממליץ להקדימן לחודש יוני הקרוב. להבנתי, הרפורמות דורשות שינויים חקיקתיים נרחבים שעלולים להימשך זמן רב ולסכל את כוונת הוועדה.
שר המשפטים ימנה, מיידית
אשר על כן, אין מנוס מלאמץ באופן מורחב כבר כעת אחת ממסקנות הוועדה. יש לקבוע בחוק, כי לנוכח המצב המשברי בלשכה, מוסמך שר המשפטים, תוך התייעצות עם נשיא בית המשפט העליון, למנות באופן מיידי ללשכת עורכי הדין, יו"ר ממונה לתקופת שיקום של ארבע שנים, וכן למנות את שאר נושאי התפקידים, כמו חברי הוועד המרכזי, ראשי המחוזות, ראשי ועדות האתיקה וכיו"ב. התקציב ייקבע ויאושר על-ידי הוועד המרכזי הממונה, והוא גם שימנה את ראשי הוועדות האחרות בלשכה.
בדרך זו ניתן יהיה לפחות לנהל את ענייניה הדוחקים של הלשכה ללא מעורבות עסקניה שהשחיתו בה כל חלקה טובה. אם יזעקו שוחרי הדמוקרטיה ויטענו שהשינוי אינו דמוקרטי, אזי יש לטעון כי מצבי חירום מצדיקים סטייה מכללי הדמוקרטיה, אם ראוי בכלל לכנות קרבות בין עסקנים שוחרי טובת עצמם כהליכים דמוקרטיים.
אם כל מה שיתבצע הוא שינוי ארגוני חפוז ובסיומו של הליך ה"רפורמה" המזורז נמצא עצמנו (קרוב לוודאי) עם ראש לשכה בדמותו של יו"ר ועד מחוז תל אביב, אחד מהאחראים העיקריים למצב המשברי הקשה, על-פי דוח ועדת פרוקצ'יה, באמת לא עשינו כלום.