הכרזתו של פרופ' שכטמן על מועמדותו לנשיאות פותחת את תיבת הפנדורה הפוליטית. השרצים מוכנים, הנוברים בארכיונים והמתשאלים דרוכים לקראת הקרב. פרופ' שכטמן איננו מהמר על מעמדו האקדמי ויוקרתו בעולם.
פרופ' שכטמן מהמר על מעמדו בחברה הישראלית, מהמר על בריאות נפשם של בני משפחתו הקרובים. פרופ' שכטמן איננו פוליטיקאי משופשף, עתיר קרבות פוליטיים, חסין אש מפני ביזוי ושיסוי. פרופ' שכטמן באה מן החממה האקדמית, מאורח חיים שיש בו קודים התנהגותיים שונים לחלוטין מאלה של הפוליטיקה. אסור לשכוח שלא אזרחי ישראל בוחרים את הנשיא אלא הפוליטיקאים. להם הפריווילגיה להכיר את הזירה הבוטה, האגרסיבית, היצרית מאוד. הם מרגישים במגרשם הביתי וזהו יתרון עצום.
פרופ' שכטמן בהחלט ראוי להיות נשיא המדינה אך הנחת יסוד זו איננה מעלה ומורידה. מדינת ישראל נגועה בפוליטיזציה עד כדי שאין פינה אחת רעננה שממנה אינו נודף ריח פוליטי. צריך להיות נאיבי מאוד לסבור שהפוליטיקאים ישמטו מידיהם את העוצמה האדירה, כולל בחירת נשיא המדינה.
הדרך המוכרת והבטוחה של הפוליטיקה היא יצירת דה-לגיטימציה של המתחרה. אין בעניין זה גבולות והכל מותר, כולל שקרים הנדבקים לאדם ולעולם אינם משים ממנו. תשאלו את הנשיא הנוכחי,
שמעון פרס, ויספר לכם למה התכוון המשורר. פרופ' שכטמן עלול להתעורר למציאות בלתי נסבלת, לרצח אופי, להלבנת פנים ברבים, מודעות פיקטיביות ומיני שקרים הנמכרים לציבור באמצעות שליחים סולידיים מאוד. פרופ' שכטמן הוא "גנרל" מעולה אך אין מאחוריו גייסות אשר ילחמו עבורו. אין כאן מאבק על האמת המדעית אלא יש כאן מאבק ברוטלי על לב חברי הכנסת. אלה מונעים מאינטרסים שלעולם פרופ' שכטמן לא יוכל להשלים עמם (כך יש לקוות).
הטענות שתשמענה בחודשים הקרובים כנגד פרופ' שכטמן תלבשנה צורה ותפשוטנה צורה מדי יום ביומו, לעיתים כמה פעמים ביום. המזימה לסכל את הצלחתו כבר החלה. אנא קראו את העיתונות לסוגיה ומאמרי דעות ותיווכחו שיריית הפתיחה במסע המשוקץ כנגד שכטמן כבר נורתה. הנה לכם ציטוט ממאמר דעות שפורסם באחד המקומות המכובדים על-ידי מומחה בתחום הפוליטי: "הדמוקרטיה החברתית שלנו חייבת נשיא פוליטי. אנחנו חייבים לבחור לכהונה איש שהתייבש עד התמוטטות מתעמולה בחוגי בית של עשרה אנשים. אחד שהלך לבר מצוות ולחתונות והריח את ריח השוּם מפיהם של ההמונים.
אדם שמינה חברי מרכז למשרות ציבוריות כשהיו ראויים. מועמד שיודע איך נראה אוטובוס מלא נוסעים מזיעים ומריחים מבפנים. אישיות שהתמודדה בפריימריז מפלגתיים ובדרך הציגה אג'נדה ברורה ומסודרת.
פוליטיקאי שזרקו עליו עגבניות בשוק ואחד שעשו ממנו שקשוקה ב"ארץ נהדרת". ובמילים אחרות: המועמד לנשיאות צריך שיהיה אחד שאנו יודעים משהו על האג'נדה שלו. אחד שהציג את מרכולתו האידיאולוגית לדיון ציבורי ואינו מגיע לתפקיד על תקן משיח". הטיעונים בהחלט מובנים ומוסברים בשפה ראויה לכול ציון. השאלה היא, מי קבע שזו האלטרנטיבה הטובה ביותר? אין כלל ודאות.
שנית, האם פוליטיקאי שנבחר לנשיאות ראוי שתהיה לו אג'נדה, במיוחד פוליטית? בעת כתיבת שורות אלה מתנהל קרב אימים נגד נשיא המדינה הנוכחי בגלל התבטאות הנתפסת על-ידי הממשלה ונציגיה בכנסת, כבלתי לגיטימית לחלוטין. בתוכניות הרדיו השונות מומחים וסתם עיתונאים תקפו את הנשיא בצורה קשה. אז טוב שלנשיא תהיה אג'נדה אך אם יעז לדבר עליה בפומבי, דמו בראשו.
נשיא המדינה, על-פי חוק יסוד: נשיא המדינה אינו אלא דמות ייצוגית בלבד דוגמת מלכת אנגליה או מלך ספרד. שום סמכויות אופרטיביות אין לנשיא גם אם ינסו להעלות על נס את תפקידו לחון אסירים או לחתום על כתבי אמנה של שגרירים. אין לכל הרקורד הציבורי-פוליטי של הנישא שום תקופות בעצם מילוי תפקידו. אפשר למצוא כל מיני צידוקים מדעיים או פסאודו-מדעיים כדי להצדיק טיעון.
פרופ' שכטמן ראוי להיות נשיא כפי שכל אחד מן המועמדים האחרים, הפוליטיקאים המשופשפים ראוי להיות מועמד. אין להטיל אשם בכל הפוליטיקאים שהם מושחתים או בלתי ראויים לכהונת נשיא המדינה. מכאן ועד שלילת מועמדותו של שכטמן בגלל אי-היותו פוליטיקאי בנשמתו, הדרך ארוכה.
הסיכויים של פרופ' שכטמן להיבחר קטנים ביותר. יש לקוות שבמסע הבחירות שלו לא יתבזה, אם כי לכך קיימת וודאות קרובה.