יוסי יהושוע (
ידיעות אחרונות, 29.1.14) מדווח על עלייה משמעותית בגיוס בנות דתיות לצבא. מהיקף גיוס של 935 בנות דתיות בשנת 2010 להיקף של 1,616 בנות דתיות בשנת 2013. עיקר העניין לדעתי הוא לא במספרים שהם ברוכים לכשעצמם, אלא בהתייחסות הבנות הדתיות לצבא כפי שיהושוע מצטט.
זיו אומרת: "זה ללכת במובנים מסוימים נגד האולפנה ונגד היישוב, אבל אני מרגישה שזו השליחות שלי... אני רוצה להיות דתייה, ועדיין לשרת את המדינה כמו כולם". אומרת רוני: "בתורה כתוב שבמלחמה כולם מתגייסים, וזה המצב כרגע, אני מרגישה שאני יכולה להיות חיילת ולא לעבור על התורה. אני מרגישה שזה יהיה שקר אם אני אצהיר בלשכת גיוס שאני לא יכולה להיות חיילת - אני כן יכולה". בכתבה של יהושוע יש ציטוטים נוספים.
הדברים חשובים גם כי הם מסירים את הלוט מעל השקר המוסכם שבנות דתיות אינן יכולות לשרת בצבא, וגם כי בנות דתיות ערכיות לא מוכנות לעשות שקר בנפשן ולהשתמט מהשירות הצבאי.
עוד עולה, כי הפתגם "עשה לך רב" מיושם במלואו. בתקופה בה הרבנים הראשיים החרדים מצהירים כי חל איסור על בנות דתיות לעשות שירות צבאי מכל סוג שהוא, בוחרות בנות דתיות ערכיות רבות לשמוע לרבנים שלהן באולפנות ובמקומות אחרים. הצבא מצדו מגלה גמישות ראויה בכך שהוא מאפשר להן לבצע שירות משמעותי הלוקח בחשבון את הצרכים שלהן ומאפשר להן לתרום למדינה ולקיים אורח חיים התואם את השקפת עולמן.
ייתכן שההתגייסות של הבנות הדתיות בהיקף כזה מבשרת משהו גדול יותר והוא ביטול ההגמוניה הרבנית החרדית. במשך שנים כפפו עצמם רבני הציונות הדתית בפני הרבנים החרדיים כאילו הם החרדים שומרי התורה ה"אמיתיים" ואילו רבני הציונות הדתית הם שניים להם בחשיבותם ובהכרתם הדתית. ייתכן שהשינוי מתחיל עכשיו והסימפטום שלו הוא ההחלטה של בנות דתיות רבות לשמוע לצו מצפונן, להישאר דתיות ולתרום לחברה ולמדינה שבה הן חיות.