נורה אדומה הירי נגד מעון המוגבלים בבת ים מהווה עליית מדרגה ביחס הסביבה למוגבלים. רק לאחרונה פורסם סקר של אקי"ם, לפיו נידוי המוגבלים שכלית על-ידי החברה עלה בשנה האחרונה כמעט בחמישים אחוז, לעומת שנים קודמות. האין נתון עגום זה חייב להדליק נורה אדומה בקרב כל הגורמים הנוגעים בדבר - מהגננות והמחנכים, דרך המתנס"ים, לשכת ההסברה ומשרד הרווחה, ועד המחוקקים שעליהם ליזום חוקים לשילוב החריגים בקהילה? והאם הנתון החמוּר לא בישר תקדים זה של הירי?
ברור שאין לעבור לסדר היום על מקרה הירי החמור, ועל המשטרה לטפל בכך במלוא כובד הראש. ראוי שהיורה ייענש במלוא החומרה, לא רק כדי לשקף את חומרת הפשע, אלא לא פחות כדי לא לתת לגיטימציה למעשי אלימות כלפי המוגבלים, ולמנוע הישנותן בעתיד על-ידי הרתעה ממשית. די לאלימות בכלל, וכלפי החלשים בפרט!
כרטיס צהוב פרופ' דן שכטמן לא לבד. התבטאויות בגנות הזמר המזרחי נשמעו בשנים האחרונות מִזמרים שונים ועד משוררים. אולם דומה שההתבטאות האומללה נגד הזמרים המזרחיים מצד מועמד לנשיאוּת המדינה היא החמורה מכולן, והיא בגדר כרטיס צהוב למדען הנכבד, חתן פרס נובל.
נשיא המדינה, הנושא בתפקיד ייצוגי, חייב בראש ובראשונה לייצג את כל רובדי הציבור (ובכללם המזרחיים) ולדאוג לקירוב לבבות ביניהם ולאחדות העם. פסילת רובד שלם בעם, מהציבור המזרחי, על-ידי הפרופסור, מצביעה על כך שאינו ראוי לכהן בתפקיד הרם כאזרח הראשון של מדינת ישראל. אז אולי טוב שדיעותיו נחשפו מוקדם, לפני שיהיה מאוחר מדי. כנראה יש לו ללמוד דבר או שניים על החברה הישראלית בטרם ישב על כס הנשיאוּת, אם בכלל.
די לנשיאוּת האינפלציה של המועמדים לנשיאות המדינה, מכל קצות הקשת - הפוליטית, המדעית, המשפטית והחינוכית, נשים כגברים - מצביעה על כך שמדובר בתפקיד בלתי משמעותי ובלתי מוגדר. ואכן, לא סוד הוא שתפקיד הנשיא הוא תפקיד ייצוגי מובהק ובלתי אופרטיבי בעליל.
על-פי סקרים שנערכו לאחרונה, מתברר שרוב הציבור תומך בביטול מוסד הנשיאוּת, שגם עולה למשלם המיסים כסף רב. לשכת הנשיא ומשכורתו, כידוע, ממומנות לכל חייו, גם לאחר פרישתו מהתפקיד, ולחיי אלמנתו, על חשבון הקופה הציבורית, כמובן. וגם בזבוזים לא חסרים במוסד היוקרתי. כזכור, הנשיא פרס התגלה כנשיא היקר ביותר (וגם הפוליטי ביותר) בתולדות המדינה. דומה שאחרי 66 שנות קיומו, הגיעה השעה לבטל את המוסד היקר והבזבזני הזה, שכבר פשט במידה רבה את הרגל, ואת התקציב הפנוי להקצות למטרות חברתיות. ובא לציון גואל.
לפיד נגד 'יד שרה' מעלילות לפיד, והפעם, על הכוונת, השר נגד '
יד שרה'. בעוד יד אחת מציגה לראווה סיוע כספי לניצולי שואה, מתברר שהיד השנייה, בשקט בשקט, מקצצת בכספי הסיוע עבורם. הידעתם שלפיד ביטל את הסיבסוד למכשירים עבור ניצולים סיעודיים, שכל חטאם הוא שיש להם גם פנסיה? אז מה אם הטיפול הסיעודי כבר חיסל את כספי הפנסיה, ואף נגס נתחים שמנים מהמשכורות של הילדים ולמשפחה לא נותר כסף לרכישת אביזרים חיוניים עבור האב הנזקק? העיקר התדמית, ששר האוצר המתרסק בסקרים, זקוק לה נואשות.
דומה שמוסר כפול פיננסי זה כבר הפך אצל השר לשיטה. כך, למשל, הוזלת השמנת, שלא הייתה אלא עלה תאנה לשורת ההתייקרויות במשק, זוכרים? אם כבר לפיד מקצץ בסיוע, שיעשה זאת למקבלי הפנסיה מהעשירונים העליונים, אך לא לקשיש סיעודי שאין ידו משגת לרכוש ציוד בסיסי יקר. היכן שר הרווחה, חבר מפלגתו של לפיד, שיִמחה נגד הקיצוץ? והיכן חברי הכנסת שירימו את הכפפה למען הניצולים?
פצצה מתקתקת לא מכבר הכריז מפכ"ל המשטרה,
יוחנן דנינו, כי הוא יתייחס לחיסולים בקרב כנופיות הפשע, המתבצעים במרכזי הערים ומסכנים את האוכלוסייה, כאֶל פיגועי טרור. בינתיים החיסולים, המתבצעים על-ידי הנחת פצצות ומטענים וירי, בדומה לטרור, מתעצמים, וחושפים את האזרחים לסכנה הקטלנית. אך המשטרה לא עושה דבר כדי להתמודד עם פצצה מתקתקת זו של טרור מבַּית.
מעבר ללקיחת החוק לידיים על-ידי הכנופיות העברייניות, ובהעדר תגובה תקיפה של המשטרה, נשלל כוח ההרתעה שלה לא רק כלפי אותן כנופיות, אלא כלפי העבריינים בכלל, דבר העלול לעודד, חלילה, פעילוּת עבריינית. אולם בראש ובראשונה אורבת סכנת מוות לאזרחים חפים מפשע, עוברי אורח שעלולים להיפגע מנסיונות החיסול, כפי שלמרבה הצער קרה לא פעם בעבר. רק במזל לא נפגעו בשרשרת החיסולים האחרונה עוברים ושבים תמימים. אז למה המשטרה מחכה, שיקרה אסון נוסף? די לאדישות!