פתיחתו של מכון הייעוץ למציאת זוגיות באוניברסיטת אריאל רק מספקת נשק נוסף בידי מי ששוללים את נחיצותו של המוסד האקדמי הזה בשטחים. המחיש זאת היטב איש-סגל בכיר, שקבע ללא סייג כי יש משום פתטיות בהקמת, מה שכינה, מכון-שידוכים, בטעם של פעם, באצטלה מחקרית.
הייתה זו המועצה להשכלה גבוהה בעצמה שהזהירה עוד קודם לכן מפני הכרה במרכז האקדמי הזה כאוניברסיטה לשמה. מן הסתם היו טעמיה עימה. אחרי ככלות הכל אין זהו סוד שאוניברסיטת אריאל הוכרה ככזו בעיקר תודות לשיקולים פוליטיים אינטרסנטיים ובזכות כוחו והשפעתו של הימין הדומיננטי.
למען הגילוי הנאות זה המקום להודות שההכרה באריאל כאוניברסיטה נעשתה על אפה וחמתה של המועצה להשכלה גבוהה, שהיא למעשה הסמכות הבלעדית הרשאית לאשר הכרה שכזו. אלא ששיקולים תקציביים, אקדמאים ופוליטיים היו אמורים למנוע, ובצדק, את שדרגו של המרכז האוניברסיטאי באריאל למעמד של אוניברסיטה מוכרת.
ריח רע
אז את הנעשה אומנם כבר אין להשיב, וגם אין שום טעם לבכות על חלב שנשפך. מה שכן מקומם הוא הזילות המופגן שיש בעצם הקמתו של משרד-שידוכים במסווה מחקרי בתוככי האולימפוס. הדעת נותנת שאין זה לכבודו של מי שמתיימר להיות מוסד אקדמי לשמו והמתקשט כיום בנוצות של אוניברסיטה, לאבחן לבטים ודילמות של רווקים, בחיפוש אחר בן-זוג לחיים, ועוד לגבות על כך תשלום.
מן המסחור הזה נודף ריח רע מיותר. וכמה פתטי שהיה זה עוד הנביא ישעיהו, שחזה ראשון לכל בזמנו את השערורייה הגדולה המתגלמת מאחורי הדברים, שאם לא כן, מדוע מצא לנכון להתריע מפניה בנבואתו, "הוי אריאל, אריאל"? אלא שעם מעט דמיון מודרך ניתן, בהחלט, להבין את פשר נבואת הזעם שלו.