ההטעיה בחיזוקי חיפויי חוץ

קורה שמתברר כי יש סיכון בביצוע חיפויי אבן בבניינים עקב נשירת אבני חיפוי או על סמך בדיקת התאמה לתקנים החלים, ואז, הקבלן משנס מותניו ושש לבצע תיקונים. התיקונים השכיחים ביותר, אשר הם בדרך כלל מגובים בחוות דעתו של מהנדס ומאושרים לביצוע על-ידי בתי המשפט, הם חיזוק באמצעות ברגים - בורג אחד בכל אבן, 2 ברגים, שלושה, כפי שקובע המומחה על סמך סריקה המתבצעת על-ידי אחרים, בהסתמכו על סריקה זו "כזה ראה וקדש", כי הוא אינו יוכל פיזית לבודקה... למרבה הצער שבדבר, עליי לקבוע כי מדובר בהטעיה, במכירת אשליה ואחיזת עיניים, ובטשטוש הליקוי המהותי בדרך נלוזה של דחיית הקץ לעוד כמה שנים... לא מדובר כלל בתיקון על-פי התקנים, והטענה כי אין תקן לתיקון היא טענה לא טובה ולא חכמה, הרי יש תקן, ואם בסוף התיקון נוצרת התאמה לתקן - מה טוב, אלא שזה לא קורה. מדובר במפמ"כ 378 - "חיפוי קירות באבן טבעית" מפברואר 1994; ובסדרת התקנים - ת"י 2378.1 "קירות מחופים באבן טבעית: אבן טבעית לחיפוי ודרישות כלליות ממערכת החיפוי". ת"י 2378.2 "קירות מחופים באבן טבעית: קירות מחופים בקיבוע רטוב". ת"י 2378.3 "קירות מחופים באבן טבעית: קירות מחופים בקיבוע יבש". ת"י 2378.4 "קירות מחופים באבן טבעית: קירות מחופים בשיטת ההדבקה בשילוב קיבוע מכני". ת"י 2378.5 "קירות מחופים באבן טבעית: אלמנטים טרומיים מחופים ושיטות חיפוי מתועשות באתר". אכן, אין שום תקן הכולל בו הוראות להתנהגות לאחר גמר העבודה, כאשר מגלים קיר מחופה באבן טבעית באחת מהשיטות התקניות - עם פגמים, כגון: חוזק הידבקות חלש מהדרישות שבתקנים, ווים ועוגנים בניגוד לתקן מבחינת מידות, מיקום או טיב החומר המתכתי, היעדר אביזרי מתכת, אבן שאינה מתאימה לייעודה, ביצוע מישקים קלוקל או אי-ביצוע, ועוד ועוד. האומנם כשאין התייחסות בתקן לשיטת התיקון הנדרשת אז הכול אפשרי? ודאי שלא, הרי מדובר בפריט בבניין שצריך להחזיק מעמד בתקינותו כמו אורך חיי הבניין עצמו, ראה בעניין זה תקן 2378.2 סעיף 3.4 וכן ת"י 2378.5 סעיף 3.4 שם נקבע במפורש כי קיים אבני החיפוי יהיה כמו קיים [אורך החיים] של הבניין עצמו, וידוע שמבני בטון מזוין מחזיקים מעמד ומתפקדים עשרות רבות וגם מאות שנים. ואילו בשיטת התיקון על-ידי ברגים, דוחים את הקץ עד לאירוע הבטיחותי הבא של נשירת אבני חיפוי לכל היותר ב-5 עד 10 שנים. ואז, כעבור 10 שנים, כבר לא יהיה קשר עם המומחה, הקבלן יטען להתיישנות, וההוכחה והשחזור יהיו קשים עד בלתי אפשריים. ההברגה בחיפויי אבן מתוארת בתקן 2378.4 אך לא בהקשר של תיקונים. בסעיף 4.1.1 בתקן נאמר: "החיפוי באבן ייעשה בהדבקה בשילוב עם קיבוע מכני כמפורט בסעיפים שלהלן..." אופי ההדבקה כלול ומבואר בסעיף 4.2 בתקן כדלקמן: "הדבקת האבן תבוצע בשיטה הדבקה במריחה כפולה [ראו הגדרה 1.3.8]" כלומר, יש שתי דרישות לחיפוי בשימוש בברגים לפי הוראות התקן, והדרישות הן מצטברות: האחת - ברגים תקניים והשנייה - הדבקה תקנית. יובהר ויודגש כי בשיטת הקיבוע הרטוב כמו גם בשיטה המתועשת אין דרישה כלל להדבקה ברמה הנדרשת בתקן 2378.4 הנ"ל, וכך יוצא כי שיטת החיזוק של חיפויי החוץ תוך שימוש בברגים היא חסרה, חלקית, מנוגדת לתקינה, ובדיקת התאמה לתקן בסיומה תראה בוודאות כי החיפוי "המחוזק" לא עומד בדרישות התקן הישראלי החל. תוך כתיבת שורות אלו, מתקיימים דיונים במספר תיקים משפטיים, בהם נקבע על סמך ייעוץ של מומחים שונים ובאישור בית המשפט, כי תבוצע שיטת חיזוק חיפויי הקירות מהם נשרו אבנים - באמצעות ברגים. בחלק מהתיקים - מדובר בתהליך "תיקון" שכבר הוחל בו בפועל. עמדתי היא, כי מדובר בהונאה הנדסית ברורה, לאור מה שכן כתוב בתקנים כמבואר לעיל. בנוסף, צריך לקחת את הפרטים של היועצים ושל המבצעים וכל האחראים על יישום בשיטה זו, כדי לבוא עמהם חשבון, אם וכאשר התחזית השחורה שלי תתגשם, תוך תקווה ותפילה שהדבר [בדרך נס] לא יקרה.