בכתבה קודמת הצבעתי על מקורות מהם ניתן להגדיל את הכנסות המדינה באופן מידי. בכתבה זו מוצעת דרך לחסוך בכוח אדם בצורה יעילה שתגדיל בעתיד את התפוקה הלאומית:
שירות החובה - מתבצע מכוח חוק בו מקבל הצבא את כל כוח האדם במחיר אפסי. אומנם יש קונצנזוס כללי כך ששירות החובה למרות שאינו על בסיס התנדבותי מתקבל בהסכמה. לכן, עדיין יש מספיק מתגייסים. הבעיה היא שהצבא יכול לקבל את החיילים ב"מחיר" נמוך בצורה משמעותית מזה שהיה צריך לשלם לו היה צריך לגייס חילים בהעדר חוק שירות החובה. מצב מעין זה קיים ברוב ארצות העולם המערבי. ידוע שכאשר מוצע מחיר נמוך מהמחיר הכלכלי יש נטייה לאי יעילות והתוצאה היא שחיילי שרות החובה בחלקם סובלים מאבטלה סמויה. אין לבוא בתלונות לצבא, מאחר שבמחיר שהוא משלם עבור החיל הוא יטה לצרוך יותר חילים. צריכת היתר יכולה להתבטא בגיוס מספר חילים גדול ו/או באורך השירות. מעבר לכך נוצרות תופעות לא מוסריות כגון: קד"צ - החיל מתבקש לשרת תקופה נוספת בהתנדבות בתמורה להכשרה יוקרתית. במילים אחרות הצבא דורש בתמורה להכשרה תשלום נוסף שיכול להתבטא גם בתפקיד לא מסוכן בנוסף להיותו כדאי. סביר להניח שיש המסרבים להצעה כך שהצבא לא משיג בהכרח את כל הטובים ביותר. אגב בתפקידים בהם הדרישה לאורך שירות מאוד משמעותי כגון קורס טיס לא דורשים זאת מהחניכים מאחר שהתפקיד הוא גם מסוכן ומחייב תשלום = אורך שרות גדול מידי. כל מי ששירת בצבא חווה, אם כי לא תמיד זיהה, את "עיוות הקצאת המקורות" הטמון בהליך זה. במערך המחירים העומד בפניו פועל הצבא בצורה רציונלית, לדוגמא: הוא אינו נלהב לגייס בחורי ישיבה נשואים מאחר ששכרם גבוה וביכולתו להשיג חילים במחיר נמוך יותר.
פעילו משקית אחרת
אם לצבא יוקצה סכום המהווה מכפלה של מספר משרתי החובה כיום במשכורת הממוצעת במשק, ובמקביל הוא יחויב במספר החילים שבו ישתמש מוכפל במשכורת הממוצעת במשק. הרי בשלב הראשון שני צידי המשוואה יהיו שווים ולא יהיה שינוי. אם המדינה תציע לצבא תמריץ על הקטנת סך ההוצאה נראה שהצבא ינקוט יזמות שיתבטאו בקיצור השירות וכן תחלופה יותר הגיונית בין חילי חובה וקבע. שינוי דומה נעשה בעבר לגבי שירות המילואים כאשר עברו מהקצאה של ימי מילואים לחיוב של תקציב הביטחון בגין כל יום מילואים והצבא החל לחסוך.
אימוץ של האמור לעיל יביא במשך הזמן לתוצאות הבאות:
א. העלות הכלכלית של של חיילי החובה שלהערכתי היא שווה לכ-20 מיליארד שקל תתווסף לתקציב הביטחון שיגדל לכ-74 מיליארד שקל, ונדע מה העלות האמיתית.
ב. כל 10,000 שנות שירות שיחסכו יביאו לחיסכון של כמיליארד שקל. להערכתי ניתן יהיה לחסוך כ4-2 מיליארד שקל שנה פשוט על-ידי יותר כוח אדם צעיר לפעילות משקית אחרת. אגב סביר יהיה להניח שעם ביצוע האמור לעיל יחלו להעביר לקופות הפנסיה תשלומים עבור חילי שרות החובה. הרי אנו שומעים שההפרשות כיום לא יספיקו לעת פרישה. מדוע שחילי שירות חובה יקופחו? ביטוח לאומי לעומת זאת מכיר בשרות צבאי לצורכי ותק.
במאמר הבא אגע בנושא חיסכון בעלות צבא הקבע ללא פגיעה במשרתים.