מדי פעם כאשר מנדהו יהודי כמובן שמוצאו מישראל זוכה בפרס יוקרתי מיד קמים להם יושבי הקרנות והמדיה ומרעישים את אמות הסיפים במנטרה הידועה כי אין מספיק מקומות למדענים בישראל, אין מספיק כסף וכו' וכאילו שחזות הכל זה פרס כזה או אחר.
במקביל אנחנו עדים לפליטי עבודה העושים דרכם מארצות מוכות אבטלה לארצות בעלות אמצעים שאחת מהן היא ישראל. שתי התופעות כאחת מעידות שהעולם הפך מזמן לכפר גלובלי אחד גדול. מה שלא ניתן לקבל במקום אחד מקבלים במקום שני. ההצע נפגש עם הביקוש ללא הבדל דת מין וגזע.
במסגרת מדליקות המשאות ביום העצמאות מצאנו את מנכ"ל אינטל שהגיעה לאינטל במקרה, משום שלא שובצה לתפקיד במערכת החינוך שבו חשקה. זוהי התופעה בהתגלמותה - מה שלא ניתן לקבל במקום אחד מקבלים בשני, ואם לא אזי בשלישי. וחוזר חלילה.
כאילו יושב לו אלוהים בשמיים ומניע את האנשים ממקום למקום. תנועת העמים הזו לא יכלה להתפתח ללא תנאים נאותים. מפירות הפיתוח נהנים כולם בכל העולם. תרופה נגד אלצהיימר המפותחת באוסטרליה מוצאת מהר מאוד את הדרך למדפים בישראל. פיתוח ישראלי בתחום הנשק כמו כיפת ברזל, טילים בליסטיים וכו' מוצאים עצמם מהר מאוד מעבר לאוקינוס.
ממחלוקת עבודה ארצית מקומית עברנו לחלוקת העבודה ביבשות ולאחר מכן לחלוקת עבודה עולמית. אין טוב מכך ולכן אין להלין על "בריחת מוחות" אלא על ניצול משאבים כלל עולמי שמריץ את הקדמה במהירות הרבה יותר גדולה קדימה.