לאחרונה אנחנו מתבשרים על מכירות של נכסים אסטרטגים של מדינת ישראל. זה התחיל לפני זמן כאשר שרון מכר לידידו את כיל, המשיך במכירת צים לחברה לישראל וממשיך היום ביתר שאת עם מכירתה הצפויה של ככל ביטוח לסינים וכן תנובה לסינים.
אמנם אנחנו מוכרים מזה זמן את מפעלי ההייטק שלנו אולם אלה לא נכסים אסטרטגיים; בעולם בו אנו חיים האקזיטים של היום הם בסוף השורה של מחר.
שונה הדבר כאשר מדברים על מפעלי תשתית ושירותי תשתית כמו תנובה, בזן וכלל ביטוח. מדובר בנתח שוק גדול ביותר כל אחד בתחומו; מחר ירצו הסינים למכור זאת לערב הסעודית, ומי ימנע זאת מהם? עם כל הכבוד לנו ולאן שהגענו ב-66 שנות קיומנו כמדינה עדין אנחנו זבוב על המפה העולמית.
היום אנחנו נהנים מהיותנו בני חסות של ארה"ב אולם מה יהיה מחר כשאינטרסים של האמריקנים לא יחפפו את שלנו מי ייתן לנו גב לעמוד מול הסינים?
היום כשאמריקה איתנו אנחנו מתבטלים בפני הסינים וכשהם דורשים שלא להעיד במשפט הבנק הסיני שמימן את החמאס אנחנו נסוגים ואפילו מסתכנים במשבר עם ארה"ב.
להזכירכם את מערכת הפלקון (המבוססת על טכנולוגיה ורכיבים אמריקנים) שרצינו למכור לסינים, כשאמריקה הגדולה לחצה עלינו לבטל את העסקה וכך עשינו. הם יודעים לשמור על האינטרסים שלהם... לא הכל כסף.
אנחנו רוצים להניח קו רכבת מאילת לבאר שבע ומי בתור לבצע ולממן את הפרויקט?! כן צדקתם - הסינים. אחר כך ילחצו עלינו לקבל כל מיני פשרות עם הפרסים והעולם הערבי ולא נוכל לעמוד בפניהם. האמריקנים נמצאים במצב נחות מולם עקב החוב האדיר שהסינים קנו אותו. כל מעמדנו הכלכלי מבוסס על הדולר ואם הם נופלים אנחנו איתם.
ונשאלת השאלה היכן הרגולטור כשצריך אותו, הוא מתעסק בזוטות של יום יום ותו לא. ומדוע הקבינט הכלכלי והביטחוני לא מתכנסים לישיבת חרום?
אסור לנו למכור את כלל ביטוח ולא את צים בה יש לנו מניית זהב המבטיחה לנו ביום סגריר מינימום אספקה על-ידי צוותים ישראלים. לצים יש בעיה כלכלית; המדינה צריכה לראות כיצד היא עוזרת לה על-ידי מתן הלוואה לסגירת החובות כפי שעשתה המדינה בפרשת ויסות מניות הבנקים.
הכנסת צריכה לחוקק חוק כי אין מכירת חברת תשתית כלשהי לגורם חיצוני, יהיה מהימן ככל שיהיה. היום הוא מחזיק את הנכס ומחר כשיהיו בעיות הוא ימכור אותו לכל המרבה במחיר...