ככל שהטכנולוגיה מתפתחת, העיתונות הכתובה מאבדת את כוחה. החרדים אומנם כמה פסיעות מאחור בתחום הזה, ולכן העיתונות החרדית תשרוד ככל הנראה קצת יותר זמן, ובכל זאת - המפרסמים מחפשים תוצאות, ובאינטרנט הם משיגים הרבה יותר מאשר בעיתונות.
לא שהם מזלזלים בעיתונות החרדית; עדיין יש מי שאינם יודעים אינטרנט מהו, אין להם גישה או שחושבים שהם זקנים מדי ללמוד את זה. אבל המספרים האלו הולכים ומתמעטים, מפני שהדור החדש כבר לא נוגע בעיתונות. מי שבקי בשבילי האינטרנט ומגיע למקורות חדשות שם - לעיתון אין מה לחדש לו, מפני שהוא מוצא את זה שם עוד בטרם שהעיתון יצא לאור.
המודיע סובל מבעיה נוספת: לא רק שהאינטרנט לקח להם הרבה קוראים, אלא שהופעת המבשר הרגה אותם. בעבר הם שלטו על השוק ועל המחירים ויכלו לעשות כאוות נפשם. הם עשו אז הרבה כסף. אבל מאז הופעת המבשר, הם איבדו אלפי קוראים וחלק גדול מאוד מנתח הפרסום עבר להמבשר. לא די שהפרסום בעיתונות קוצץ; הם נאלצים להתחלק עם יותר עיתונים כך שנשאר להם הרבה פחות.
כאן קרה עוד משהו וחמור מאוד מבחינתם: בגלל התחרות הם נאלצים להחזיק צוות גדול יותר, לשלם יותר לחומרים, וזה גורם להם הוצאה נוספת שלא הייתה להם קודם. הם נאלצו להרחיב את העיתון, להוסיף עמודים ומדורים ומוספים, כדי להוכיח שלפחות אינם מפגרים אחרי המבשר. הם קיוו שהעיתון הזה יתמוטט ויציל אותם, אבל זה לא קרה.
בנוסף לכך, כמו בכל מקום - גם שם נמצא קבוצות ובעלי אינטרסים שכל אחד מהם מבקש להשתלט על העסק. המנהל שולט דרך אבא שלו הנמצא שם הרבה שנים. העורך טוען, כי משפחתו היא שהקימה את העיתון. יש כמה גורמים שכל אחד רוצה להשתלט על העיתון. הללו ישמחו אם המודיע יפשוט את הרגל, והם יוכלו להקים הנהלה חדשה וכך להשתלט על העיתון.
עם זאת ברור להם, כי מבלי שיביאו כסף - זה לא ילך. לכן הם מחפשים משקיע שירצה חלק בעיתון, אבל כמובן לא חלק כזה שיוכל לשלוט, אלא חלק שבעלי האינטרסים ישלטו. אלא שצריך להיות מטורף כדי להשקיע בעסק הזה שבעתיד יפסיד הרבה יותר. זה כרגע המצב, ומי שדואגים מאוד הם העובדים: מה יהיה עם הפנסיות שלהם ומה יהיה עם הפיצויים?