להסיר את החרפה

במשך שנים רבות מדי העדיפה מדינת ישראל שיקולי תועלת שונים ודחקה לקרן זווית שיקולי מוסר. הכוונה להתחמקות הבלתי מכובדת מהכרה בטבח שביצעו הטורקים בארמנים לפני מאה שנים כרצח עם. דווקא העם שסבל יותר מכל עם אחר מרצח שיטתי שנעשה נגדו בחר להתעלם מן המעשה הנפשע שביצעו הטורקים. המדיניות האנטישמית העוינת של טורקיה בשנים האחרונות, מאז עלו לשלטון ארדואן ומפלגתו הקיצונית, יכולה לשמש לישראל - גם אם באיחור רב - כהזדמנות לתקן את המעוות. ישראל חייבת הן לעצמה, והן לעם הארמני, להכיר בפשע הנורא שביצעו שלטונות טורקיה במהלך מלחמת העולם הראשונה. נכון, תיקון מאוחר זה אינו נעשה מטעמי מוסר אלא כתוצאה ממציאות מדינית המאפשרת אותו, אבל אין כל הצדקה לדחותו. טורקיה נוקטת היום מדיניות אנטישמית ואנטי-ישראלית, מתייצבת לימין הגרועים שבאויביה - עבאס/חמאס - ושולחת ספינות סיוע לעזה. ההתנצלות הישראלית על ההתקפה המוצדקת על ספינת הטרור הטורקית "מרמרה" לא הייתה במקומה. הכרה בטבח בארמנים היא צו השעה. כך גם הכרה בשאיפות העם הכורדי לעצמאות. היום, כאשר טורקיה גם מפעילה חרם כלכלי על סחורות ישראליות - עוד ביטוי לעוינות - הגיעה העת להפסיק את ההתרפסות בפניה, להסיר את כפפות המשי ולהכיר בטבח הנורא, שטורקיה מתחמקת מלהודות בו. זו העת להכיר בטבח הטורקים בארמנים. זו העת להסיר את החרפה, ללא כל חשש מתגובות טורקיות צבועות ונבזיות. ממילא היחסים עם טורקיה - שבהנהגת ארדואן הפכה למדינת אויב - לא ישתפרו כל עוד ארדואן נמצא בשלטון באנקרה.