יש לי חלום, לא לחזור לאחר המלחמה, לשיגרע המוכרת של מלחמות היהודים ביהודים, בשם אידיאולוגיות וערכים מדומים.
יש לי חלום, שתימשך הסולידריות החברתית והפטריוטיות הלאומית, שהתקיימו בימי החרדה והמלחמה. שהאחדות ושותפות הגורל יתקיימו גם בימי חול, שסיסמאות על שותפות חזית ועורף מרכז ופריפריה, יהפכו ממשיות בחיי היום יום. שהאחדות והרעות שנוצרו בחזית ובעורף, בין ימין לשמאל ובין חילונים לדתיים, לא יהרסו בגלל הפוליטיקה הישנה.
יש לי חלום, שלא ניגרר שוב למחול השדים של ועדות חקירות והאשמות, שגורמות רק לשנאות ללא שום תוצאות כמו בעבר. שאחוות הלוחמים והשבחים לצה"ל ולהנהגה הצבאית והמדינית לא יהפכו למריבות הפוליטיות השגרתיות וההרסניות בין ימין לשמאל, בין "המחנה הלאומי" ל"מחנה השלום".
יש לי חלום, שלקחי השואה והתקומה, שהושגה בדם יזע ודמעות של אלפי חללי המלחמות, לא יחזירו אותנו לשיגרע של מריבות ומחלוקות של הרס פנימי.
יש לי חלום, שכל ארגוני "הזכויות" ופעילי "השלום" לא יתגייסו שוב כמו בעבר כדי להלשין על "פשעי המלחמה" של
ישראל לכל הארגונים בעולם, המכינים דוח גולדסטון 2.
יש לי חלום, שכל אותם עיתונאים, פרשנים ויועצים מומחים שיודעים כיצד לנהל שלום ומלחמה באולפנים הממוזגים, שלא יתחילו במסע של דמורליזציה ו"הסברה" נגד הממשלה וראשה, בגלל "שפל מדיני", "מחדל מודיעיני" ו"כשלון אסטרטגי", לדעתם.