את אקורד הסיום של מבצע "צוק איתן" לא קשה, מן הסתם, לנבא. גורלו ייחרץ, ככל הנראה, כהסדר מדיני שאינו מספק וכפוי מלמעלה. כל זה יקרה בעקבות התערבותה הצפויה של מועצת הביטחון כבר במרוצת הימים הקרובים. הסדר שכזה יוחש, מן הסתם, ככל שישראל תעמיק את תקיפותיה בעזה.
בהעדר הכרעה ברורה במבצע - נאלצת כעת ישראל להלך על חבל דק למדי, כדי שלא להוציא יותר מדי מכליו את העולם הצופה במעשיה בחוסר-פרגון. אף שעדיין דרושות לא מעט פעולות לפגיעה אנושה בחמאס - נגזר עכשיו על ישראל להוריד פרופיל ולעשות את הכל כדי שלא לעורר את הדב הזועם מרבצו.
סוד גלוי הוא שבתום חודש וחצי של לחימה אינטנסיבית בעזה - מתחיל המבצע הצבאי הישראלי להימאס יותר ויותר על העולם הרחב - בעיקר על ארצו של הדוד סם, בעלת הברית הנאמנה והראשית שלנו. מנוי וגמור עם ארה"ב של אובמה ועם המדינות האירופאיות, השותפות לדעתה, לשים קץ ללוחמה בין ישראל לחמאס, המתמשכת זמן רב מדי מבחינתן.
התרחיש הצפוי
במצב שכזה, לא מן הנמנע שבהחלטה שתיפול במועצת הביטחון על גורל המבצע - לא תשתמש הפעם ארה"ב בזכות הווטו שלה לטובתנו. כתוצאה מכך עלולה ישראל להפסיק את מבצע "צוק איתן" בטרם השלימה את מלאכתה.
התרחיש הצפוי אינו מעודד. ככל שחמאס יצליח להתאושש מן המכה החלקית שספג - תשוב ותחזור התנכלותו לישראל, במידה זו או אחרת, וזאת בהנחה שלא יושג ההסכם המדיני הרצוי והאמור לספק לה שקט נדרש.
בינתיים כבר ברור למדי שאת ארגון הטרור לא ניתן יהיה לכתוש בתקיפה אווירית גרידא, ואילו האלטרנטיבה - של תקיפה קרקעית מאסיבית - אינה באה יותר בחשבון, לפחות על-פי המצב הקיים. היא הרי כרוכה, בראש ובראשונה, בסיכון הברור לאובדן חיי אדם רבים מדי, שאיש אינו רוצה בהם. פרט לכך היא כרוכה גם בכיבוש שטחים נרחבים ובשליטה עליהם לאורך ימים - כאב-ראש לא קטן ובלתי-נסבל, שישראל מבקשת, בצדק, להימנע ממנו ככל שניתן.