כאשר חברו קבוצת "סרבני" יחידה 8200 לפרסם הצהרה שכותרתה סירוב להשתתף "בפעולות המכוונות נגד פלשתינים", הם נימקו את סירובם בסיבות הבאות:
- "מטרת הפעולות (ב-8200) היא חיזוק השלטון הצבאי בשטחים ולא הגנה על בטחון המדינה.
- מידע שנאסף ונאגר פוגע בחפים מפשע ומשמש לרדיפה פוליטית וליצירת פירוד בחברה הפלשתינית באמצעות גיוס משתפי פעולה והפניית חלקים מהחברה הפלשתינית נגד עצמה".
לפני שאתייחס לאמינות הנכתב אקבע גם אני כמותם קביעה נחרצת כדלקמן – פרסום פרטים על אופי פעילות של יחידה צבאית והמטרות שלה מהווה עבירה פלילית על הסעיף החמור ביותר בחוק העונשין התשל"ז – 1977:
- סעיף 99 – סיוע לאויב במלחמה.
- סעיף 91 – מגדיר: "אויב" - מי שהוא צד לוחם או מקיים מצב מלחמה נגד ישראל או מכריז על עצמו כאחד מאלה, בין שהוכרזה מלחמה ובין שלא הוכרזה, בין שיש פעולות איבה צבאיות ובין שאינן וכן ארגון מחבלים;
- מגדיר: "ארגון מחבלים" - ארגון שמטרותיו או פעולותיו מכוונות למיגור המדינה או לפגיעה בביטחונה של המדינה או בביטחון תושביה או ביהודים במדינות אחרות;
- מגדיר: "ידיעה" - לרבות ידיעה שאינה נכונה, וכל תיאור, תוכנית, סיסמה, סמל, נוסחה, חפץ או חלק מהם המכילים ידיעה או העשויים לשמש מקור לידיעה;
- מגדיר: "מסירה" - לרבות מסירה על-ידי סימון ואיתות ולרבות גרם מסירה; מקום שמדובר על עשיית מעשה בכוונה מסוימת, פירושו עשייה או מחדל באותה כוונה ללא סמכות כדין.
ומאחר שכך, ולפני שנפתח דיון פילוסופי על "היסוד הנפשי" ושאר הכוונות הגלויות והנסתרות של הנ"ל, יש להעמידם לדין פלילי כעברייני ביטחון לכל דבר.
לכלל ההיבטים של הפרשה מי הסרבנים? בכללי, כך פורסם בתקשורת - "43 נשות ואנשי מילואים בהווה ובעבר מיחידת המודיעין 8200 הודיעו הבוקר כי יסרבו להשתתף בפעולות המכוונות נגד פלשתינים, שכן מטרתן העיקרית לדבריהם היא חיזוק השלטון הצבאי בשטחים, ולא הגנה על בטחון המדינה. בין חותמי המכתב יש גם חיילים וגם קצינים".
וזו תגובת שר הביטחון: "רק בודדים מהם (מהחותמים) עוסקים בהאזנות בזירה הפלשתינית, ורק אחד מהם שירת ב'צוק איתן'. אם כך, ברור שהמניעים הם פוליטיים. לא ארשה שימוש באמצעים צבאיים לצרכים פוליטיים, ולפיכך הנחיתי את הרמטכ"ל להתייחס לסרבנים הללו כאל עבריינים".
מדוע הסרבנים אנונימיים? אם הם אמיצים מספיק לעמוד מאחרי המעשה שלהם שיתמודדו מול דעת הקהל במדינה. לירוק ולברוח זו שיטה המעידה על מבצעיה. מותר לחשוד כי "החיסיון" נועד למנוע הקשרים מסוימים בין החותמים לגופים מסוימים.
טענות הסרבנים: קובעים "הסרבנים" כי "מטרת הפעולות היא חיזוק השלטון הצבאי בשטחים ולא הגנה על בטחון המדינה. מי הם שיקבעו כי אלו המטרות שהמדינה קבעה? הם יושבים בדיוני מטכ"ל? אולי בקבינט? זוטרים שמילאו תפקיד כזה או אחר מתיימרים לקבוע את מטרת הפעילות.
הצנזורה הצבאית כשלה הצנזורה כשהותירה את פרסום המכתב. הצנזורה נועדה למנוע נזק ביטחוני מהמדינה והנזק בפרסום הוא כפול, עצם אישוש לכאורה של הצורך לקיים חקירה נגד צה"ל בחשד ל "
פשעי מלחמה" כפי שהאו"ם רוצה וחיזוק דעת הקהל בעולם הנוטה לכך תוך ה/חבת הנזק המדיני-תדמיתי וכן הנזק מחשיפת אופי הפעולות המסווגות שנעשות ב-8200.
הצנזורית היא מסגרת של אמ"ן כמוה יחידה 8200, מה הסיבות לכשל הזה? ומדוע יש איפול על פרטי הסרבנים ותמונותיהם (חוץ מהתמונה "ההרואית" שפורסמה, בה הם מנסים להקרין תום נעורים ומפנים את גבם למתבונן).
מערכת הסינון הביטחוני – מחב"ם. ביטחון השדה והמידע בצה"ל הינו מחלקה באמ"ן, מחב"ם הוא "תומך לחימה" ל-8200 כמו לצה"ל כולו. באחריותם לאבטח את המידע הרגיש ובתוקף כך לוודא שהנגישות למידע זה תינתן לגורמים מהימנים בלבד. לצורך כך מתקיימים תהליכים שלא כאן המקום לפרטם, שמטרתם לקבוע אם גורם זה או אחר מהימן מספיק כדי לקבל סווג ביטחוני תואם לחומרים בהם יעסקו.
ה"מהימנות" בעיקרה מושת,ת על אמינות, נאמנות למסגרת שבה הגורם יפעל, ההתחייבות הבלתי מפשרת לשמירת הסודיות והווידוא המוחלט שהגורם אינו מהווה סיכון ביטחוני מכל היבט שהוא.
המחב"ם כשל לגבי החבורה הזאת, כפי שכשל במקרה של
ענת קם, כפי שכשל במקרים קודמים של סרבנים שבקעו מהשמאל הקיצוני והשאלה אם מדובר בכשל מקצועי או כשל הנובע מקונספציה שהתגבשה או קונספציה מוכתבת.
לסיכום הפעילות החתרנית בתוככי מערכת הביטחון אינה יכולה להמשך. החבורה הנגועה הזאת חייבת לעמוד לדין ויש למצות עימה את הדין כדי שגבולות המותר והאסור לחייל שקרא במסדר סיום הטירונות שלו "אני נשבע!" (או אני מצהיר) יהיו חדים וברורים ולא יהיה צל של ספק לגבי המותר והאסור וכן ידע כל מתגייס מהן זכויות ובעיקר מהן החובות שלו כחייל וכאזרח בהמשך דרכו.
צה"ל מצידו מחויב בבדק בית רציני. צה"ל בכלל ואמ"ן בפרט. להגדיר מחדש מהו סיכון ביטחוני, להנפיק נהלים והנחיות ברורות ליחידות הסמך כמו הצנזורה והמחב"מ ולהגביר את הבקרה על הפעילות התקינה של אלו שבטחון המדינה נתון בידיהם.