תחום ההיי-טק נמצא בצמיחה מתמדת בישראל ובעולם. תחום זה אף מהווה את קיטור הצמיחה של המשק הישראלי. בנוסף, התרבות היזמית בתחום זה בישראל מתחזקת. כתוצאה מכך, הביקוש בישראל למימון חברות הזנק הולך ומתגבר. מאידך-גיסא, מאז תחילתו של המשבר הכלכלי העולמי ב-2008, חלה התדלדלות יחסית במשאבי המימון המסורתיים בתחום ההיי-טק.
הדיכוטומיה המתוארת לעיל גרמה להחרפת המחסור במימון חברות הזנק בתחום ההיי-טק המצויות בתחילת דרכן. אחת הדרכים בהן ניסה השוק להתגבר על המחסור היא "מימון המונים", כלומר: גיוס מימון למיזמים צעירים מהציבור, בסכומים קטנים מכל משקיע, באמצעות האינטרנט. הבונוס הוא שהמיזם זוכה למשוב מהציבור כבר בשלב מוקדם.
אתרי מימון המונים צצו כפטריות לאחר הגשם. עם זאת, במרבית העולם חלה חובת תשקיף על הענקת חלקים במיזם בתמורה להשקעה בו במסגרת הצעה לציבור. חובה זו מטרתה להגן על הציבור מפני השקעות בלתי מושכלות, אך עם זאת מטילה עלויות כבדות, אשר לרוב מיזם צעיר אינו יכול לעמוד בהן.
מרבית גיוסי מימון ההמונים, אם כן, נערכים על בסיס תרומות או רכישת מוצרים ראשוניים על-ידי המשתתפים במימון. היות שהמשקיע הממוצע, אך כאשר הוא משקיע סכום נמוך, מעוניין לקבל חלק המיזם בו הוא משקיע, נותרה דרך "מימון ההמונים" נתיב שולי יחסית.
על-מנת לאפשר לחברות צעירות לגייס במימון המונים בלא תשקיף, תוך שמירה על הגנה מסוימת על ציבור המשקיעים, מצויות מרבית המדינות המערביות בשלבים שונים של אימוץ חקיקה שתקבע מסגרת וכללים למימון המונים בתמורה להון מניות.
בישראל נעשו בעבר מספר ניסיונות לקדם חקיקה כזו. ב-2013 הוקמה ועדה לקידום השקעות בחברות ציבוריות בתחום המו"פ בהובלת רשות ניירות ערך. בתחילת השנה פרסמה הוועדה המלצות, לרבות המלצות מבורכות המקדמות את האמצעי של מימון ההמונים בתמורה למניות בחברת ההזנק המגייסת. הוועדה אף הכירה בחיוניות אמצעי זה לתחום ההיי-טק, דבר הנתמך על-ידי מומחים מכל התחומים. העניין מצוי עתה בהליכי חקיקה מתקדמים, אך עיקר המאמצים יתרכזו דווקא בחקיקת משנה.
לצד זאת, חשוב להעלות מספר הערות להמלצות. הללו מגבילות את סכומי ההשקעה בהתאם להכנסותיו של המשקיע. אני סבור, כי על-מנת לקדם את התכלית שנדונה במאמר זה, חשוב לקבוע סכומי השקעה גבוהים מהמוצע, ולאפשר בחינה של המשקיע לא רק לפי הכנסותיו אלא אף לפי נכסיו.
ההמלצות מחילות את המגבלות המוטלות על מימון המונים גם על השקעות המשך של אותם משקיעים שלא במסגרת מימון המונים. לדידי, תכלית המגבלות להגן על המשקיע במימון המונים אינה מצדיקה את החלתן מקום בו הוא משקיע שלא במסגרת מימון המונים.
ההמלצות מחייבות חברת שתרצה לגייס במימון המונים לקבל אישור של המדען הראשי במשרד הכלכלה, וכן לקבל במקביל השקעה של "משקיע מתוחכם". אני סבור, שכדי להגשים את תכלית החקיקה, יש לקבוע דרישות אלו כחלופיות (ולא כמצטברות), וכן לקבוע חלופות נוספות כדי לעמוד בדרישות הסף למימון המונים.
וחשוב מכל: אני קורא להאצה של הליכים הרלוונטיים כדי לתת לחברות ההזנק הצעירות בישראל כלי נוסף לגיוס מימון בהקדם.