ב-15 באוגוסט, בשלהי מבצע צוק איתן, פורסם מאמר מערכת בעיתון הארץ תחת הכותרת "השירות המקרתיסטי", בו מתארים כותבי המאמר את "ציד המכשפות של ארגוני השמאל", כהגדרתם, עם סיומו של מבצע צוק איתן. המאמר תוקף את ההחלטה להפסיק לאפשר לארגון "בצלם" לקלוט את מתנדבי השירות הלאומי. על-מנת לתת עדות אופי ל
ארגון בצלם, נכתבו שתי הפסקאות הבאות:
"בצלם" פועל כדי לחקור, לתעד ולפרסם הפרות של זכויות האדם בשטחי הכיבוש של ישראל. פעילותו חשובה ביותר בימים כתיקונם, ועל אחת כמה וכמה בימים של לחימה. "בצלם" מילא את התפקיד הזה בימי "צוק איתן", כשחקר ותיעד באמצעות תחקירני השטח שלו את מה שהתחולל בעזה. בזכותו קיבלה ישראל מידע חיוני, בדומה לעבר, שבו צה"ל השתמש במידע שסיפק לו הארגון.
"בצלם" אינו פועל נגד המדינה ולא נגד צבאה, להפך: הוא מנסה לשמור על צלמם המוסרי, ובכך ממלא שליחות חשובה. תפקיד הארגון בולט במיוחד עכשיו, כשהעולם תובע לחקור חשדות לביצוע
פשעי מלחמה בעזה. ישראל יכולה להשתמש גם בתחקירי "בצלם" כאמצעי להוכיח שהיא חוקרת את עצמה.
על השאלה האם ארגון בצלם פועל נגד המדינה או לעזרתה, אין מאמר זה מתיימר לענות, כמו גם על השאלה האם ראוי לשלוח לארגון כזה את מתנדבי ומתנדבות השירות הלאומי. אולם האמור במאמר המערכת מעוררים תמיהה, באשר לכל הקשור למילוי התפקיד של חקירה, פרסום ותיעוד הפרות זכויות אדם בשטחים באמצעות תחקירני השטח של הארגון.
ב-5 באוקטובר פרסם ארגון בצלם הדף הפייסבוק שלו את ההודעה הבאה:
לפני מספר שבועות שודרה ב"אולפן שישי" כתבה בה נטען כי תחקירן בצלם, עאטף אבו רוב, אמר בשיחה שתועדה על-ידי טוביה טננבאום, כי אינו מאמין שהשואה התרחשה. בצלם התחייב לבדוק ברצינות את הנושא ולצורך כך קיים מספר שיחות בירור עם התחקירן ובמקביל פנה ל"אולפן שישי" בבקשה לקבל את חומר הגלם המלא, אך מערכת אולפן שישי סירבה לבקשה.
בבירור שערכנו עם התחקירן כמו גם במכתב ששלח לעובדי הארגון אמר מר אבו רוב באופן חד-משמעי כי השואה היא פשע איום נגד העם היהודי, ולגופו של עניין, הסביר כי בשניות שהוצגו ב"אולפן שישי" הוא תרגם את דבריו של דובר אחר שנכח במקום.
לפני כמה ימים פורסם קטע וידאו ארוך יותר מהשיחה. אכן, מרבית השיחה שתועדה בווידאו היא תרגום דברים של אדם שלישי. אלא שצפייה בווידאו מעלה כי בניגוד לאמור לעיל, הדברים האמורים לא היו תרגום דבריו של אדם שלישי, אלא נאמרו ישירות על-ידי מר אבו רוב. לנוכח זאת, אנו מבקשים לתקן את תגובתנו בנדון אשר ניתנה
בתום לב ולהבהיר שאכן עובד בצלם אמר ביוזמתו את הדברים, שאותם אנו דוחים בשאט נפש ובסלידה.
בצלם מקפיד בשמירה על אמינות ודיוק בעבודתו ופרסומיו. על כן אנו מתחייבים למצות בהקדם את הליך הבירור ובסיומו נפרסם את שיוחלט.
כזכור, הכתבה שבה הוצג טוביה טננבאום, יהודי שחי בגרמניה אשר הציג עצמו כעיתונאי גרמני וראיין פלשתינים ופעילי שמאל קיצוניים, הציגה דיאלוג בין אבו רוב לטננבאום, במסגרתו השיב תחקירן בצלם, כי השואה היא שקר ואיננו מאמין בה.
לאור תגובת ארגון בצלם, מסתבר כי עאטף אבו רוב איננו רק מכחיש שואה, כי אם גם שקרן. הוא הוצג בסרטון כמי שמכחיש שואה, אך שיקר למעסיקיו כי זה היה תרגום של הפלשתיני אותו טננבאום רצה לראיין. כמובן שהתמונות מראות את האמת וזוהי דעתו האישית של התחקירן, וכעת בצלם נדרשים לבצע הליך בירור מול העובד שלהם.
זאת ועוד,
גדעון לוי, שמאמרים רבים שלו מבוססים על שיחות עם עאטף אבו רוב, אמר בתגובה לכתבה בערוץ 2: "נסעתי במהלך השנים מספר פעמים לשטחים עם עאטף אבו רוב, מעולם לא ניהלתי איתו דיונים פוליטיים ואינני מודע לדעותיו. אני מקווה מאוד שהכחשת השואה אינה אחת מהן". מוזר לחשוב כי בעל טור פוליטי ותחקירן של ארגון שהשקפותיו זהות, מעולם לא דיברו על פוליטיקה.
אך השאלה הנשאלת היא, על מה מבוססת עדות האופי שניתנה לארגון בצלם במאמר המערכת של הארץ, והאם דעת העורכים השתנתה בעקבות הודעת בצלם? האם מישהו בעיתון הארץ סבור כי יש לפרסם התנצלות על כך שהטענות לארגון בצלם הינן בגדר "אמת דיברתי" ולא "ציד מכשפות" נטול בסיס? יתרה מזאת, האם ניתן להסתמך על מאמריו של גדעון לוי, אשר מכחיש כי דיבר עם אבו רוב על נושאים פוליטיים שהואשם לא אחת בהסתה, המבוססים בחלקים רבים על דבריו של אבו רוב, כתיאור אמיתי של המתרחש בעזה וביהודה ושומרון?