מבוא
הזעקה אינה צריכה להמתין לקריסת בניינים או לנשירת מרפסות לאחר גמר בנייתן מהקומה השביעית ומהקומה השמינית של בניין גבוה, כפי שקרה ב"מרפסות גינדי" בחדרה.
הזעקה גם לא אמורה להיות תלויה באבן-בניין בעלת משקל של עשרות ק"ג הנושרת מגובה של עשרות או מאות מ' אל הקרקע, בין אם היא גורמת לאסון בין אם לא.
הזעקה היא - נוכח בנייה רשלנית ומילוי חלקי ולא מושלם של הוראות התקן והמפרט החל בעת ביצוע הבנייה, כמינימום הכרחי מבחינת בטיחות וכחובה שאינה צריכה להיות בחילוקי דעות.
למרבה הצער, הוויכוח מתקיים גם מתקיים בכל עוצמתו - וניצבים בכל "מומחיותם" מומחים, לרבות מומחים מטעם בתי המשפט, אשר יוצרים בהבל פה מחסום והגנה, עבור קבלנים ועבור מהנדסים אשר חיפויי אבן ואלמנטים אחרים של הבניינים שהם תכננו ובנו - נשרו ארצה, בניינים שתוכננו, נבנו ואושרו על-ידי מהנדסים בעלי רישיון, קבלנים רשומים ומוסדות הרישוי במדינת ישראל.
זאת ועוד, המדינה נמנעת מלבקר ומלחקור את נסיבות הכשלים - בין כמדיניות, בין נוכח לחץ [המונע כמובן משיקולים זרים].
המומחים ברובם יוצרים רשת הגנה המאפשרת למהנדסים ולקבלנים שלא להתייחס במלוא החומרה למרפסת שנושרת ממרומים, או לאבני חיפוי בעלות חוזק מוכח קטן מהדרישות, שמהוות בשל כך סיכון בטיחותי, בחזקת "פצצה מתקתקת".
יש והקבלן כבר פירק את החברה הבונה - והאבנים שנושרות מהבניינים אותם בנה, לאחר 7, 10 שנים מגמר הבנייה או אף יותר, כבר לא יכולות להוות עילה לתביעה נגד מי שלא קיים, פורק, נעלם או נסתר גם אם קיים, והיו [ויש] דברים מעולם.
החוק והתקן
תקנות התכנון והבניה (בקשה להיתר, תנאיו ואגרות) תש"ל - 1970, התוספת השנייה, מחייבות לתכנן ולבנות בבטיחות מרבית וכנדרש על-פי כללי ההנדסה, בהתאם לתקנים החלים ובכל מקרה בו אין תקן - המתכנן והקבלן לא מקבלים פטור מתכנון בטיחותי.
אין לתרץ אי-התאמה לתקן חל כיום בבניינים שנבנו לפני תחולת התקן - בתירוץ, כי התקן לא היה בר תוקף, טרם נולד, ועוד טענות פסבדו-משפטיות מסוג זה. בתי המשפט אינם צריכים לתת יד למגמה כזו.
אין גם לתרץ את הכישלונות ואת הרשלנות - בטענות כי הבניין נבנה במעין שיטות שלא קיימות, חדשות, מיוחדות, ייחודיות, והנורה האדומה צריכה להידלק בכל מקרה של תוצאה המעידה על אי-התאמה לתקן החל.
אי התאמה פירושה חוזק קטן מהדרוש, אבן המטה לפול, אבן מקיר תזעק טרם אסון.
לפעמים תוך כדי הדיון המשפטי בסכסוך, בו צד אחד מוכיח וטוען כי אבני החיפוי לא בוצעו במקצועיות ובבטיחות הראויות, וצד שני [הבונה] טוען אחרת, האבן נושרת מהקיר, [להזכיר - במהלכו של הדיון המשפטי!] - ועדיין כל צד אוחז בטענותיו ולא קורא את אות האזהרה ולא מבין אותה.
האם גם בית המשפט יהיה אטום?!
להרגיע: יש תקן, ויש מפמ"כ [מפרט מכון התקנים] שקיים כבר עשרות שנים והיה בר תוקף טרם התקנת התקנים.
ככל שמדובר בבניינים שנבנו טרם התקנת התקנים - היה אז המפרט ובו הוראות הדומות להוראות שבתקנים המאוחרים. מדובר במפמ"כ 378 ובסדרת התקנים המאוחרים 2378 [1 עד 5].
אלא שיש גם פולמוס - מה מחייב ומה לא, מה מוגדר כשיטה שבתקנים ומה "בלי שיטה", ועוד מיני המצאות ברמה של תירוצים, העלולות להיחשב מקצועיות בעיני הדיוטות.
התקנים והמפמ"כ ראויים והבונה על פיהם מונע צרות ויכול לישון בשקט.
כל הבעיות עולות כשבונים בניגוד לתקנים, תוך שימוש באביזרי פלדה נחותים בטיב החומר או במידות, באבני חיפוי זולות וסופגות, ובשיטות בניה מחפפות ולא קפדניות תוך הפרת ההוראות שבמפמ"כ ובתקנים.
כל הבעיות עולות גם כאשר נוקטים, בחסות מהנדסים, בשיטת תיקונים קלוקלת שברור וידוע כי בסופה תתקיים - ואולי גם תוגבר - אי-ההתאמה לתקנים.
מבכירי המהנדסים בארץ בתחום הקונסטרוקציה - המתכנן בניינים גבוהים בכל רחבי המדינה בכמות מרשימה - עומד כיום מאחורי שיקום קלוקל, בלתי תואם תקינה ומועד לכישלון, של חיפוי בניין רב קומות, בחסות מסויגת של מומחה בית המשפט, הנותן בו אמון מסוים - ועדיין לא ידוע מה ילד יום בתיק זה.
[מומחים ממשרדי קבעו כי חיפויי האבן בבניין בו מדובר אינם תואמים את דרישות התקנים, וזאת על סמך תעודות בדיקה של מעבדה מאושרת].
הדייר קונה הדירה לא צריך להסתפק בחיפוי אבן, בבניין בו ממוקמת דירתו, שאינו נושר בינתיים, והתירוץ כי הבניין עומד על תלו כבר 5 או 10 שנים מבלי שתנשור ממנו אבן - לא מתקבל.
לדייר כקונה דירה מגיע חיפוי חזק ויציב הבנוי בהתאמה לכל ההוראות בתקנים.
עובד הטכניון לשעבר, דוקטור בהנדסה אזרחית, אשר תמך בעבר בשיטת התיקונים הקלוקלת של החדרת ברגים לאבני החיפוי לשם חיזוקן - נטש עמדה מקצועית זו, ובצדק.
בשיטה זו, בדיקת התאמה לאחר ה"חיזוק" תוכיח כי החיפוי החיצוני לקוי משהיה ובוודאי לא תואם שום תקן ישראלי, וזאת בנוסף להחלשת אבני החיפוי עקב ההברגה, יצירת מוקדים לחדירת רטיבות המחלישה את החיפוי עקב קורוזיה, ויצירת כיסי מים העלולים לתפוח לקרח שנפחו רב יותר בגלל תופעת האנומליה במים הידועה מתחום הפיזיקה.
חמור מכך, התיקון מסוג זה נוסך שאננות ויוצר אשליה קצרת זמן.
המלצות
יש לבצע את החיפויים בהתאם להוראות התקנים והמפמ"כ.
אין לקבל שיטות תיקונים שבסופן לא תהיה התאמה לתקנים.
אין לקבל תירוצים של שיטות אחרות שלא מוזכרות בתקן - לאי עמידה בהוראות התקנים.
יש לחשב את החיפוי החיצוני על-ידי מהנדס רשוי כנדרש בתקן.
יש למנות מהנדס רשוי אחראי לגבי כל שיקום חיפוי ולא להשאירו במעמד של מעין יועץ שאינו אחראי.
מומלץ כי וועדי בתים ייזמו בדיקות החיפויים, בהכוונת מומחה מטעמם, על-ידי מעבדות מאושרות כדי להקדים תרופה למכה.
סיכום
בסופו של דבר המפתח לבטיחות מצוי בידי בית המשפט. הכתובת רשומה על הקיר, ורק בית המשפט יכול לקבוע היכן הגבולות, האם התקנים מחייבים [הם מחייבים], ומי יתכנן מה ואיך. החוקים והתקנים קיימים לשירותו של בית המשפט בעניין זה, ואף שיש מקום לשפר [תמיד] - הכדור כבר מצוי בידי השופטים כבר זמן רב.